
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצהיר אמש (ראשון) כי הצי של איראן "שוכב בתחתית הים, מחוק לחלוטין". מבחינה טכנית, הקביעה הזו נכונה, אך היא מתעלמת מהעובדה שהכוח שהושמד – מספר קורבטות מיושנות ושתי צוללות רוסיות תקולות – היה לא יותר מ"כוח למצעדים" שאיש לא באמת חשש מפניו.

האיום האמיתי, זה שנותר שלם לחלוטין, הוא "צי היתושים" של משמרות המהפכה. מדובר במערך של 500 עד 1,000 סירות תקיפה מהירות, המוסתרות במנהרות, מערות ומפרצים לאורך קו החוף הדרומי של איראן.
כוחות אלו מתרגלים "טקטיקות נחיל" מתוחכמות שהם משכללים מאז שנות ה-80, ומטרתם אינה בהכרח קרב חזיתי מול הצי האמריקאי.

האסטרטגיה האיראנית: פגיעה בכיס במקום בברזל איראן אינה זקוקה להטבעת ספינות כדי לנצח במערכה. המטרה שלה היא לשמר רמה גבוהה של חרדה בשוקי הביטוח העולמיים, עד שחברות הספנות יחששו לשלוח כלי שיט לאזור.

מול סירות זולות שפועלות לאורך קו חוף ארוך, ארה"ב מוצאת את עצמה במשימה בלתי אפשרית: הצורך להגן על כל כלי שיט שעובר במפרץ, בעוד האיראנים צריכים רק עוד הזדמנות אחת כדי לזעזע את הכלכלה העולמית.








0 תגובות