מעקף בינלאומי

פסק דין חושף: המסלול החשאי מטורקיה לישראל

תביעה כספית שהוגשה בחיפה חושפת את שיטת העבודה החשאית של קווי הסחר הימיים: אוניות מפליגות מטורקיה, עוברות "הלבנת מסלול" במצרים או בקפריסין, ופורקות סחורה בישראל. השופט  הורה על שחרור אונייה שנעצרה בשל סכסוך שותפים (בעולם)

נמל חיפה, אילוסטרציה (צילום: גיאודרונס)

סכסוך עסקי שהגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה חושף לראשונה, באופן רשמי ומתועד, את מערך 'הלבנת' הסחר הימי החשאי בין טורקיה לישראל. השופט הבכיר רון סוקול הורה לאחרונה על ביטול מעצרה של האונייה "Haluk Lider" שעגנה בנמל חיפה, ובכך פתח צוהר אל מאחורי הקלעים של דרכי עקיפת החרם הטורקי הנוקשה על המשק הישראלי.

הפרשה החלה כאשר חברת "דינמיק שירותי ספנות" הגישה תביעת חפצא נגד האונייה ובעליה, בטענה לחוב עתק של כ-2.2 מיליון שקל עבור אגרות נמל, שירותי תפעול ואספקת דלקים בנמלי חיפה ואסקנדרון שבטורקיה. מנגד, הבעלים הטורקים הציגו תמונה שונה לחלוטין: לדבריהם, לא מדובר ביחסי ספק-לקוח רגילים, אלא במיזם מסחרי משותף ומתוחכם שנועד להמשיך להזרים סחורות מטורקיה לישראל מתחת לרדאר של השלטונות באנקרה.

חברת קש באסטוניה ותחנות ביניים

בתצהיר דרמטי שהוגש לבית המשפט, הודה איש העסקים הטורקי Haldun Gedizesner כי בשל המגבלות והחרם על סחר ישיר בין המדינות, הוקם מערך עוקף באמצעות חברת קש הרשומה באסטוניה. לפי השיטה שנחשפה, האונייה מעולם לא הפליגה ישירות מטורקיה לישראל.

על פי הנמסר, האונייה יצאה מנמל טורקי, עצרה לתחנת ביניים במצרים או בקפריסין כדי לשנות את מסמכי המקור של המטען, ורק אז המשיכה לנמל חיפה לפריקת הסחורה. משם שבה ריקה לטורקיה, תוך שמירה על מעטה של 'חוקיות' מול השלטונות הטורקיים.

השופט סוקול קיבל את גרסת הבעלים הטורקים, קבע כי הראיות מראות שדינמיק פעלה כשותפה בקו ולא כסוכנת בלבד, והורה על שחרור המידי של האונייה. בנוסף, חייב בית המשפט את חברת דינמיק בהוצאות משפט בסך 7,500 שקלים.

החרם הטורקי והדרכים לעקיפתו

החשיפה המשפטית מצטרפת למציאות מורכבת של יחסי הסחר בין המדינות. מצד אחד, טורקיה מקיימת חרם רשמי ונוקשה על ישראל, במיוחד מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל'. מצד שני, כידוע, קיימים אינטרסים כלכליים משמעותיים המניעים את שני הצדדים להמשיך בסחר, ולו בדרכים עקיפות.

המקרה הנוכחי מדגים כיצד גורמים עסקיים משני הצדדים מוצאים דרכים יצירתיות לעקוף את המגבלות הפוליטיות. השימוש בחברות קש במדינות שלישיות, שינוי מסמכי מקור בתחנות ביניים, והסתרת המקור האמיתי של הסחורות - כל אלה הפכו לכלים שגרתיים בעולם הסחר הבינלאומי כאשר מדינות מטילות סנקציות או חרמות.

יצוין כי פסק הדין בחיפה מהווה תיעוד רשמי ראשון מסוגו של מערך זה, אך סביר להניח שמדובר בתופעה רחבה הרבה יותר, המתנהלת מתחת לפני השטח של הסחר הרשמי בין המדינות.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בבעולם: