ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם תקף הלילה (בין שלישי לרביעי) בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם את מדיניות ישראל ביהודה ושומרון, והגן על הסנקציות שהטילה ממשלתו על ההתיישבות, כולל האיסור על יבוא מוצרים מהאזור.
"גיניתי את אירועי 7 באוקטובר במונחים החריפים ביותר. אנו ממשיכים לגנות את חמאס וניצבים לצד ישראל מול האיומים הנמשכים, כולל מאיראן, נגד מדינת ישראל והעם היהודי ברחבי העולם", הצהיר ברנהאם בנאומו. "אך אין בכך כדי להצדיק את פעולותיה של ממשלת ישראל בעזה או בגדה המערבית".
ראש הממשלה הבריטי הוסיף כי "לא נעמוד מנגד כשהסבל הנורא הולך ומתגבר, והחזון של פתרון שתי המדינות מותקף".
הנאום מגיע על רקע משבר דיפלומטי חריף בין ישראל לבריטניה. בתגובה להכרזה הבריטית, הודיעה ישראל על שורת צעדי נגד, ביניהם סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים תוך 30 ימים ואיסור כניסה למדינה של 11 חברי פרלמנט בריטיים. שר החוץ גדעון סער תקף את ההחלטה הבריטית וציין כי "ההאשמות של מזכיר החוץ של ממשלת הלייבור בפרלמנט הבריטי היו שערורייתיות ושקריות".
על פי דיווחים זרים, ממשל טראמפ לא התנגד ליוזמה הבריטית. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ התייחס לראשונה לסנקציות ואמר כי "אני אדבר עם ישראל. אדבר איתם, ואברר מה הם חושבים, מה השיקולים שלהם. אני מבין בדיוק מה קורה, אבל אני רוצה לברר למה פתאום זה קרה".
במקביל, גורמים בכירים בלונדון שוקלים להחריף את משטר הסנקציות. על פי דיווח ב'חדשות 12', נבחנת האפשרות להטיל עיצומים על בנקים ישראליים שיימצאו כמי שמסייעים לבנות ולפתח את ההתיישבות ביהודה ושומרון, למשל בנקים שיעניקו משכנתאות עבור דיור ובנייה מעבר לקו הירוק. בנוסף, גם רשתות שיווק ישראליות עשויות למצוא את עצמן תחת אש הסנקציות הבריטיות.
על פי אותם גורמים בכירים, הדיונים על חבילת הסנקציות המורחבת מתקיימים בימים אלו, והם צפויים להבשיל בתוך חצי שנה עד תשעה חודשים. מהלך דרמטי שכזה, אם אכן ייצא אל הפועל, צפוי להשפיע באופן עמוק על המשק הישראלי כולו.
0 תגובות