במהלך ימים חמים במיוחד, ובעיקר בתקופות של שרב, עבודה בחוץ או בסביבה עם טמפרטורה גבוהה הופכת מסיכון שגרתי לאיום ממשי על הבריאות ואף על החיים. שילוב של טמפרטורות קיצוניות, לחות גבוהה וקרינה ישירה מהשמש יוצר עומס חום שעלול להוביל להתייבשות קשה, אובדן הכרה ובמקרים חמורים אף למוות. יחד עם זאת, מרבית הפגיעות הנגרמות כתוצאה מחשיפה לחום קיצוני ניתנות למניעה, ולקראת שיא השרב המתקרב פרסם המוסד לבטיחות ולגהות שורה של הנחיות שמטרתן לצמצם את מקרי הפגיעה ולמנוע אסונות.
איתותי מצוקה מהגוף
הגוף מאותת כשהוא במצוקה - סימנים כמו עייפות מוגברת, כאב ראש, בלבול, סחרחורת, התכווצויות שרירים, קושי בריכוז והקאות מעידים על כך שמערכת הקירור הפנימית שלו מתחילה להיכשל. הבעיה היא שלא תמיד הסימנים מזוהים בזמן, ובתנאים קיצוניים עלולה ההידרדרות להתרחש במהירות עד לקריסת מנגנוני ההגנה של הגוף - מצב מסוכן ביותר המכונה מכת חום, אשר מחייב טיפול מיידי. עובדים בענפים כמו בנייה, חקלאות, ניקיון, פיקוח, חירום ותחזוקה, לרבות אלו הפועלים בסביבות בהן יש תנורים, דודים ותהליכי התכה נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה במיוחד, ולכן חשובה מאוד ההיערכות המוקדמת ומודעות לסכנה.
המעסיקים מחויבים לנקוט כל אמצעי למזעור הסיכונים: החל מהתקנת מערכות אוורור, דרך תכנון מוקדם של לוחות זמנים כך שהעבודות הפיזיות יתבצעו בשעות הקרירות של היום, הצללת אזורי עבודה והפחתת עומסים פיזיים מיותרים. לעובדים חדשים יש להבטיח תהליך הסתגלות הדרגתי לתנאי החום. נוסף לכך, יש להקטין ככל הניתן את משך החשיפה הישירה לשמש, לאפשר הפסקות מנוחה יזומות במרווחים קבועים ולהבטיח אספקת מים קרים וזמינים - כל זאת תוך עידוד שתייה לעיתים קרובות, גם ללא תחושת צמא.
דרך ההגנה הנכונה
הגנה יעילה מתחילה בפרטים הקטנים: לבישת בגדים קלילים, אווריריים ומנדפי זיעה כמו כותנה, תוך הימנעות מבדים סינתטיים המגבילים את אידוי הזיעה ומקשים על קירור הגוף. ציוד המגן האישי, המחויב בחלק מהמקצועות, צריך להיות מותאם לתנאי החום – להגן, אך לא להכביד על העבודה. כמו כן חובה להדריך ולחנך את העובדים בנוגע לסכנות החום, לסימני האזהרה הדורשים תגובה מיידית (כאמור - עייפות קיצונית, בלבול, דופק מהיר, כאבי ראש, הקאות) ולפעול להעלאת מודעות דרך הכשרות והסברה - שכן גילוי מוקדם של סימני מצוקה עשוי להציל חיים.
חוקי הבטיחות והשמירה על בריאות העובדים ברורים ובלתי ניתנים לערעור, ובייחוד בתנאי שרב ואקלים קיצוני חובת האחריות היא של המעסיק: החל מתכנון שעות עבודה, המשך בהסדרת הצללה ואספקת מים, התאמת סביבת העבודה וציוד המגן, וכלה בהדרכות לזיהוי סכנות. התעלמות מהנחיות אינה רק הפרת חובה חוקית - היא מתכון לסיכון חיי אדם, חשיפה לתביעות משפטיות ופגיעה בשמו של הארגון. כפי שמדגיש ד"ר מיקי וינקלר, מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות: האחריות הבלעדית לשלומו של כל עובד היא של המעסיק, וכל עובד צריך לשוב לביתו בסיום יום העבודה בריא ושלם.
0 תגובות