במהלך זמן החורף האחרון עורר הפילוג בישיבת "כנסת יצחק" בחדרה סערה גדולה בעולם הישיבות ובפרט בציבור החרדי על רקע המחלוקת הקשה בעולם הליטאי.
בחג פורים האחרון בחר ראש ישיבת חדרה הגאון רבי יהושע ארנברג להתייחס בהומור לפרשה ולסערה הגדולה כאשר בדברים שנשא בפני הבחורים ליהג על הדברים וקישר אותם בדברי בדחנות לסיפור המגילה.
הרב ארנברג התייחס לשיטת ההספק הנהוגה בישיבות אחרות, וכן דיבר על סוגיית ה"עץ" עליו נתלה המן ובעיקר רמז על מעמדו האיתן בישיבה למרות כל הבעיות שהיו במהלך אותם חודשים קשים.
"בלילה ההוא נדדה שנת המלך והמן הגיע בבוקר", פתח הגר"י ארנברג את משאו בפני בחורי הישיבה," המן לא הספיק לישון, הכין כל הלילה את 'העץ'. הוא רוצה לתלות את מרדכי. להגיד למלך. פה התהפך הגלגל. המן בא בשביל לתלות את מרדכי על העץ ומה? הוא פוגש את אחשוורוש שאומר לו: מהר קח את הלבוש ואת הסוס, ועשה כן. אל תפל דבר. ואז מתגלגלים הדברים".
"משמע קצת מהמגילה", מבהיר הרב ארנברג בעוקצנות, "שאלמלא הסיפור של העץ, אם לא היה עץ, משמע שהגזירה לא היתה מתבטלת".
בשלב זה מתחילים הבחורים לשיר את ההמנון: "והיה כעץ שתול על פלגי מים וכל אשר יעשה יצליח".
"ר' חיים אמר פעם משל", המשיך הרב ארנברג תוך שהוא מבהיר בציניות כי "ר' חיים אצלנו זה ר' חיים מבריסק - שלא יהיו אי הבנות". את דבריו מפסיקים הבחורים במחיאות כפיים סוערות ובשירת "זייער גוט (זה מאוד טוב - י.כ.), ומסרה ליהושוע".
השלב זה של השיחה מביא הגר"י ארנברג בשם ר' חיים מבריסק כי יש שניים שרודפים אחרי העכברים בבית. בלבבוסט'ע (בעלת הבית) והחתול. "שניהם רודפים אחריהם, אבל כל אחד מסיבות אחרות. הבלבוסטע לא רוצה שיהיו, והחתולה רוצה שיהיו כדי שתאכל אותם", כשהוא מסביר שזה היה ההבדל בין אחשוורוש אותו הוא משווה לבסלבוסטע לבין המן שנהג כמו החתול.
הגר"י ארנברג מסיים את הקטע ברמז עוקצני כי הבלבוסטע מוכנה להפסיד כסף העיקר שהעכברים לא יהיו פה, כשאולי הרמז הדק מכוון לאותם בחורים שברחו ועזבו את ישיבת כנסת יצחק בראשותו במהלך זמן החורף האחרון בעקבות הפילוג הליטאי ועברו ללמוד בישיבות אחרות.
"איזה עונש יותר גדול היה יכול להיות לבלבוסטע? שיוציאו אותה מהבית או שישאירו אותה עם העכברים?", שואל הגר"י ארנברג בעוקצנות כשכולם מבינים את הנמשל.
"יש אנשים שבאים ואומרים לי שהם רוצים שאני יתפלל עליהם, אני שואל אותם מהי האי? הם אומרים שכתוב בנימוקי יוסף בבא בתרא ביש נוחלין שהיה מנהג בצרפת שהיו מבקשים שמי שהיה לו חולה בביתו היה הולך אצל תופס ישיבה, אמרתי לו אני לא תופס ישיבה, הישיבה תופסת אותי", המשיך הרב ארנברג.
האזינו להקלטת הדברים באדיבות 'מרכז החדשות'