טור דעה

מדוע בחורים מעולים מוצאים את עצמם נפלטים מהישיבה?

לצערי אני מקבל מידי שבוע עשרות פניות מהורים וממחנכים כאובים, שרואים את הנער היקר מתמודד עם ניסיונות לא קלים. וכאן נשאלת השאלה: מדוע בני נוער יקרים מוצאים את עצמם נפלטים מהמערכת, מהקהילה, מהחממה? | הרב דן טיומקין על טיפול בנוער נושר (חנוך לנוער)

הרב דן טיומקין | כיכר השבת |
הרב דן טיומקין (צילום: אולפן כיכר)

איך נגונן על היקרים לנו מכל? איך נדאג שהם לא ידרדרו במדרון? ואיך נסייע להם כשהקושי כבר קיים?

זה קורה ברגע אחד או בפסיעות מדודות, אבל תמיד זה כואב ומייסר, מותיר מאחור אבק שריפה וחלל בלב. ילד יקר של אבא ואמא מוצא את מקומו הרחק מהבית הטהור, מדרך האור. מחפש ריגוש ומצא בורות נשברים. מאחור נותרים הורים כאובים, מחנכים שבורים וקהילה המומה.

כל ילד זקוק לפחות למבוגר אחד שיאמין בו, שיבין את נפשו הסוערת ויאמר לו 'גדל!' היכן נמצא אותו מבוגר? איה הם אותם אנשי מקצוע משלנו, שיחבקו, יושיטו יד, יפתחו לב ויאירו אלומות? אין ספק שהדור שלנו משווע לאנשי מקצוע איכותיים שידברו בשפה מותאמת ויעניקו לאותם אלפי נערים ונערות כלים להתמודדות מנטלית, אישית ורוחנית.

מצב הנשירה בדורנו, הכלים למניעה, ואיך מטפלים בנוער.

לצערי אני מקבל מידי שבוע עשרות פניות מהורים וממחנכים כאובים, שרואים את הנער היקר מתמודד עם ניסיונות לא קלים. וכאן נשאלת השאלה: מדוע בני נוער יקרים מוצאים את עצמם נפלטים מהמערכת, מהקהילה, מהחממה? ובכן, התשובות הקלאסיות לשאלה הזו ידועות: אתגרי הגיל, אתגרי הדור, פגעי הטכנולוגיה והרחוב המפתה והפולשני. אבל לדעתי אלו אינן הסיבות, אלו הם רק הסימפטומים. הניתוק נעשה מסיבות אחרות לגמרי. קל להבין למה רבים כל כך מאשימים את הסימפטומים, סך הכל אותם אנחנו רואים, אבל הם רק קצה קרחון, שמתחת לחלק הנראה לעינינו, יש חלק ענק שנסתר מאיתנו וגורם להתנהגות הזאת.

יהיו כאלו שיטענו, שאין מנוס מלהגדיר את אותם נערים כבעלי עבירה. הם יציגו את מעשיהם ואת חומרת המצב שלהם, ויאבחנו את הנערים הללו כבעלי תאווה, כפויי טובה, עצלנים, טיפשים ורעי לב.

"אבל גדולי ישראל סוברים אחרת. הם אמרו, כל אחד בדרכו, ש'אין ילד רע, יש ילד שרע לו'. לא תמיד ידוע למה רע לו. לפעמים מדובר בטראומה, כל נשמה וסף הרגישות שלה. הטראומה גורמת לחור שחור בלב, והדרך לכסות חור שחור היא דרך התנהגויות קיצוניות שמחפשות להסיח דעת ולברוח. אנחנו צריכים לסגל לעצמנו עדשה מולטי-פוקלית, שב'מסך מפוצל' תצליח לראות לא רק את ההווה המייאש, אלא זמנים נוספים, בדיוק כמו שהקב"ה עושה עמנו, ומביט בנו בעדשה כפולה, לא רק על זמן ההווה, אלא גם על זמן העתיד, והקב"ה בוחר באיזו עדשה להביט בנו. לפעמים הקב"ה בוחר להביט בנו דרך העדשה השנייה, להתעלם מההווה הבעייתי, ולראות אותנו בהֶקשֵר של זכויות העבר, או על פי העתיד המבטיח".

  • הרב דן טיומקין, הוא מרצה ב'מרכז ישיר' - לטיפול בבני נוער, מחבר הספר "בוסר המלאכים", תלמידו המובהק של הרב אורי זוהר זצ"ל, והמומחה לטיפול לנוער בסיכון.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר