הימים האחרונים של בין הזמנים כבר מאחורינו, ובבתי המדרש נשמעת שוב המנגינה המוכרת של "זמן אלול". אלא שהשנה, לצד ההתרגשות, בולטת מגמה הולכת ומתרחבת: עוד ועוד בחורים מצטרפים לישיבות ההסדר, המשלבות לימוד תורה ברמה גבוהה, שירות צבאי מותאם והכשרה מקצועית לעתיד.
כיום פועלות בישיבות ההסדר החרדיות שלושה מסלולים מרכזיים:
- מסלול קרבי - ליחידות הלוחמות ולחטיבות ייעודיות.
- מסלול הנדסאי - המשלב לימודים טכנולוגיים ומעשיים.
- מסלול תואר אקדמי - בעיקר בתחומי מחשבים והנדסה.
חלק מהישיבות פועלות במתכונת פנימייתית מלאה, וחלק במודל אקסטרני המאפשר חיבור רציף לבית ולמשפחה.
השנה המספרים מדברים בעד עצמם: נכון לתשפ"ה לומדים במסגרת ההסדר החרדי כ־1,000 תלמידים וחיילים, משיעור א׳ ועד לסיום השירות הצבאי. לפני 12 שנה הוקמו הישיבות הראשונות, בשנה החולפת כבר פעלו 10 ישיבות, ובשנת הלימודים הקרובה צפוי המספר לגדול ל־14 ישיבות לפחות.
גם בשכבת הצעירים נרשמים נתונים מרשימים: בשנה החולפת נפתח שיעור א' עם כ־350 בחורים, ובשנה הקרובה הבעל"ט צפוי המספר לזנק לכ-550 - עדות לביקוש ההולך וגובר ולמגמה המתעצמת.
כדי להבין מקרוב את הנעשה בישיבות ההסדר החרדיות, שוחחנו עם שלושה מראשי הישיבות - הרב יוסף מילר (ישיבת "דרך חיים", גן יבנה), הרב אברהם ברודיאנסקי (ישיבת "ברקאי") והרב שמעון הרטמן (ישיבת "חדוותא") בפאנל מיוחד לקראת תחילת הזמן הם מספרים על השינויים שחלו בעקבות המלחמה ועל החזון לעתיד.
הנתונים מצביעים על גידול מרשים במספר הבחורים. איך אתם חווים זאת מבפנים, וכיצד זה משפיע על רוח הישיבה ועל דרכה קדימה?
הרב מילר משיב: יש לנפץ את המיתוס שכמות פוגעת באיכות. דווקא בבית מדרש, הכמות היא תנאי לאיכות. קבוצה קטנה מדי יוצרת תחושת בדידות ודלות למדנית. לעומת זאת, כשיש מסה קריטית של בחורים איכותיים, נוצר אקלים של מצוינות - כל אחד מרים את הרף של חברו. אצלנו רואים זאת היטב: הביקוש להצטרף לישיבה גובר, ואיתו גם איכות הבחורים.
הרב ברודיאנסקי ואחדד: בעבר פגשנו נערים שנפלטו ממסגרות אחרות, והיום מגיעים אלינו בחורים איכותיים מאוד, שמחפשים שילוב מאוזן. אנחנו לא מעודדים עזיבה מישיבה, אבל מי שכבר מחפש מקום - אנחנו מציעים לו את הכי טוב שאפשר. הגידול במספרים הוא גם הוכחה מהשטח: הרבה מצטרפים באים 'מפה לאוזן' - אחים, בני דודים, חברים. זה מלמד שהבוגרים שלנו מרוצים ושולחים אחריהם את הקרובים אליהם.
הרב הרטמן חושף את הנתון הבא: אנחנו התחלנו לפני תשע שנים עם שישה בחורים. היום יש מאות תלמידים בכמה סניפים בארץ, והשנה אנו פותחים עוד סניף בעיר נתניה. הגידול ניכר לא רק במספר אלא באיכות: בחורים שמגיעים ברצינות ללמוד תורה וגם לרכוש מקצוע. בד בבד אנו מקפידים על סדרי התפילה והלימוד כי זה כרוך אחד בשני. בסוף המטרה שלנו היא לתת את המעטפת הכוללת גם תורנית וגם מקצועית. אני יכול לחשוף עובדה משמעותית: יותר ויותר רבני קהילות מהמיינסטרים מפנים אלינו תלמידים – מה שמראה שההסדר החרדי הפך לכתובת ומענה אמיתי.
מי הבחורים שמצטרפים אליכם היום? האם אתם רואים אצלם כיוונים או מגמות חדשים?
הרב מילר: בהחלט! מאז תחילת המלחמה, התודעה של הבחורים השתנתה. בעבר השירות הצבאי נתפס כ'מס' שצריך לשלם בדרך לקריירה. היום אנחנו פוגשים בני תורה שאומרים בפשטות: לא יעלה על הדעת לעמוד מנגד. הם באים מתוך תחושת שליחות - לתרום בגופם וברוחם לעם ישראל. זו מגמה מרגשת מאוד, והיא מחלחלת בכל תתי המגזרים בציבור החרדי.
הרב ברודיאנסקי: אני רואה נוער איכותי, חדור מוטיבציה. הם רוצים להישאר בני תורה, אבל גם לשרת וגם לעבוד. הם לא מחפשים לברוח ולנתק הכל אלא לשלב גם וגם. זה דור שאומר: אני חרדי, אני בן תורה, ואני גם משרת ועובד - ולא מתבייש בזה. זה שינוי עצום ביחס לעבר.
הרב הרטמן: "אלינו מגיעים בחורים מכל המגזרים - חסידים, ליטאים, ספרדים וגם כאלה מבתים מתחזקים. מה שמאחד את כולם זה הרצון לשבת וללמוד תורה. מה שמיוחד אצלינו זה שהישיבה לא מחולקת לשיעורים לפי גיל, אלא לפי רמות לימוד וזה מעניק לבחור את היכולת למקסם את היכולות שלו ולהרגיש שהוא מוביל בתחומו.
כיצד צפוי להיראות זמן אלול הקרוב בישיבה שלכם?
הרב מילר: אנחנו פותחים את זמן אלול במלגות הצטיינות ייחודיות, סדרי עיון חדשים, שיעורים במחשבת ישראל, קורסים אקדמאיים תוך שיתוף פעולה פורה עם המכללה האקדמית אשקלון והשלוחה החרדית וגם מסלול שירות חדש ביחידות המודיעין. המטרה היא ליצור מרחב לימוד שמקיף את כל האישיות של הבחור - תורה, מחשבה, שירות, ותואר אקדמי כשהכל תחת קורת גג אחת ובהכוונת הצוות המוכשר.
הרב ברודיאנסקי: אצלנו האווירה היא של התחזקות אישית. לצד סדרי לימוד בעיון, אנו מוסיפים שיעורים באמונה ובהכנה אישית לקראת השנה החדשה. כך נבנית אווירה של לימוד תורה עוצמתי שמלווה את הבחורים לכל חייהם.
הרב רוטמן: חודש אלול אצלנו מוקדש כולו ללימוד תורה. בתקופה זו אין לימודים אקדמיים, והבחורים משקיעים את כל זמנם בלימוד גמרא וסדרי הישיבה. דווקא מתוך השילוב שמתקיים לאורך השנה, אלול הופך לנקודת זמן ייחודית שמעניקה לבית המדרש עוצמה ואווירה תורנית לכל השנה כולה.
לאן פניכם קדימה? מה החזון של כל אחד מכם לשנים הקרובות?
הרב מילר:
החזון שלנו הוא בית מדרש שבו התורה והחיים הולכים יחד. בחורים שמבינים ששירות צבאי, קריירה ואחריות לאומית הם לא סתירה לתורה - אלא חלק ממנה. המטרה היא לגדל תלמידי חכמים שמחוברים למציאות ומודעים למה שקורה בעם ובארץ.
הרב ברודיאנסקי:
אנחנו רואים את הדור הזה הולך ומתחזק. החזון הוא להמשיך לתת מענה איכותי לבחורים איכותיים. ברוך ה', יש לנו כבר מאות בוגרים הם ההוכחה שזה מסלול מצליח הלכה למעשה - דרך בטוחה שמעניקה לבחורים גם תורה, גם שירות וגם מקצוע לחיים. השנה אנחנו פותחים את מחזור י"ג, ואני קורא לכל בחור שחפץ להצטרף אליהם ושואף לעתיד עם ביטחון – שיבוא אלינו. הדלתות פתוחות לאורך כל השנה.
הרב רוטמן:
החזון שלנו הוא לבנות קהילה של בוגרים שממשיכים ללוות ולתמוך זה בזה גם אחרי שנות הלימוד בישיבה. תלמיד שיוצא מפה נשאר בן ישיבה לכל דבר ויש לו בית שאליו הוא תמיד יכול לחזור. כמו שאומרים, ההבדל בין אוניברסיטה לישיבה הוא שבאוניברסיטה אתה תלמיד, ובישיבה אתה בן בית - כי הישיבה היא באמת בית. הסיפוק הגדול ביותר הוא לראות את הבחור מהרגע שהוא נכנס ועד היום שבו הוא עומד מתחת לחופה ולהבין את הדרך שהוא עשה ושהוא יוצא לחיים עם כלים רוחניים ומקצועיים.
ואסיים במסר חשוב:
מסלול ההסדר החרדי מעניק גם גב כלכלי והוא פונה לכל הקהלים ולכל המגזרים ונותן את המענה המותאם לכל אחד ואחד. אני מצטרף לקריאה: מי שיכול וחשקה נפשו בלימוד תורה כל היום - מקומו הוא באחד מהישיבות הגדולות. אבל מי שמחפש לשלב ומרגיש שהוא רוצה לשלב גם לימוד תורה, גם שירות צבאי וגם רכישת מקצוע לימודי – שיפנה להסדר החרדי, ויבנה כאן את העתיד שלו.
מבט קדימה מצביע על תוכנית צמיחה שאפתנית: בתוך שלוש שנים, בשיתוף מינהלת "אנשים", ישיבות ההסדר החרדיות שואפות לגדול מ-1,000 תלמידים כיום ל-3,000. יאיר שרף, מנכ"ל המינהלת, מסביר: "אנחנו מקבלים כל הזמן פניות לפתוח ישיבות חדשות. בזכות שיתוף הפעולה של משרדי הביטחון והחינוך, תקציב הישיבות גדל בצורה משמעותית - ואנחנו ערוכים לתת מענה לביקוש."
אך מעבר לנתונים, המגמות והחזון - הרוח שמובילה את ישיבות ההסדר החרדיות היא זו שעושה את ההבדל. הרמה הלימודית הגבוהה - הן בלימודי הקודש והן בלימודים האקדמיים והטכנולוגיים בשילוב מעטפת רוחנית וחינוכית הופכת את המסלול הזה לרלוונטי עבור בחורים מכל גווני החברה החרדית, ממשפחות שמרניות ופחות שמרניות כאחד. עם פריסה רחבה בכל רחבי הארץ ועם מענה מותאם ואישי.
היום זה כבר ברור: ישיבות ההסדר הן כתובת אמיתית לכל בחור ששואף לשלב תורה, שירות צבאי ומקצוע לעתיד.
0 תגובות