אאא

בראיון שנערך הבוקר (שני) ברשת ב' עם ד"ר יואב ספיר, הסנגור הציבורי הארצי, עם העיתונאית קרן נויבך, אומר ספיר כי לדעתו בוודאות ישנם אנשים חפים מפשע בכלא.

לדבריו, מאז קום המדינה נערכו 25 משפטים חוזרים בלבד, בעוד שבשנה ישנם עשרות אלפי הליכים פליליים, ועל כן לא סביר שכל הנאשמים שלא בצדק שוחררו. לדעתו, יש צורך באישור משפטים חוזרים נוספים כיוון שבית המשפט לא חסין מטעויות.

הסיבה המרכזית לכך שבית המשפט אינו מאשר משפט חוזר, הינה "סופיות הדיון". משמעות המושג היא שכל דיון והליך משפטי צריך להסתיים בהכרעה ברורה בלא יכולת לערער פעם אחר פעם, לשם קבלת צדק. ספיר טוען ש"סופיות הדין" הוא אינטרס, אבל לא יכול להיות ערך בשווה לכך שאדם חף מפשע יושב בכלא וזכאי למשפט חוזר.

הוא מוסיף כי מספר המעצרים בישראל הוא מוגזם ומופרז, וכי רוב המעצרים בישראל אינם מגיעים לכדי כתב אישום, והעצורים חווים טראומה קשה ומיותרת.

בהמשך הראיון מתייחס ספיר למחדלים חמורים הנוגעים לאיבוד ממצאים פורנזיים אשר יכולים להוות ראייה מכרעת לזיכוי האשם. לדבריו, הרבה פעמים המשטרה משמידה ראיות לאחר פסק הדין בניגוד לחוק, או שהן נשמרות בתנאים גרועים עד כדי אבדן היכולת לבצע בדיקה מדעית. ממצא פורנזי יכול להיות פריט ועליו דם, שבדיקות מדעיות שלא היו בעבר, יכולות לזכות את האסיר, גם על ידי לקיחת DNA ועוד אפשרויות לבדיקה מדעית.

העלמת ראיות היא עבירה על החוק, אומר ספיר, ואף אם אין זה במכוון, הרי שאיבוד ראיות הוא שכיח וקורה כל הזמן בישראל. במקרים רבים מבקשת הפרקליטות את הראייה הקריטית בתיק הפלילי, ומגלה שהיא נעלמה או הושמדה.

בעניין משפט זדורוב, הועלו טענות נגד חקירות המשטרה שלא הוצמד מתורגמן לחשוד במעשה בזמן החקירה, עולה מרוסיה אשר מדבר עברית קלושה, וניכר בסרטוני חקירת המשטרה שהוא אינו מבין כל מילה. לפי ספיר, החקירה צריכה להיות סטרילית, בשפה שהנאשם מבין, ומוסיף שגם לתרגילי חקירה שעורכת המשטרה, כפי שהיה במקרה זדורוב, יש גבולות והם נחצים לא פעם בחקירות משטרה בישראל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

לשאלת נויבך על ניכוי שליש ממאסרו של הנשיא לשעבר משה קצב, והתנאי שהוצב לו לשחרור מוקדם אם יודה באשמה, אומר ספיר כי הדרישה מאדם שיודה כתנאי לשחרור היא בעיניו לא נכונה: "מותר לאדם לעמוד על חפותו" ולהישאר עם האמת הפנימית שלו.

באופן כללי מבהיר ספיר את החיוביות בשחרור מוקדם, במנותק ממקרה קצב. שחרור מוקדם אינו פרס, אומר ספיר. אם אדם משתחרר לחברה לאחר שריצה את כל עונשו אזי הוא משתחרר ללא כל פיקוח או תכנית שיקום.

לעומת זאת, אדם שמשתחרר אחרי שני שליש מעצר, הוא אינו משתחרר לגמרי: אותו אדם נמצא במעקב של ועדת השחרורים עם תכנית שיקום, ואז הוא חוזר לחברה בהדרגה. יש מישהו שמפקח עליו כדי שלא יחזור לבין כתלי הכלא.

שחרור מוקדם, אומר ספיר, צריך להיות כלי שלנו כדי לוודא שאנשים לא יחזרו לעשיית עבירה.