ילדינו הם אושרנו. בואו נוכיח להם זאת דווקא בזמן שמביא הכי הרבה כעסים וויכוחים.

האמנם?

האם זה מה שאנחנו משדרים לילדים שלנו? או אולי מה שאנו משדרים להם זה: "כמה נורא"!!! כולנו יודעים, חשים ומרגישים מה קורה אם אנחנו נמצאים תחת השמש הקופחת זמן רב. איש לא צריך להזכיר לנו למרוח קרם הגנה.
אפילו ילדים ממהרים הביתה מפני השמש החונקת, הם מרגישים את המחנק ולא מסוגלים להיות בחוץ ללא קרם הגנה ולו רגע קט.

זה מה שקורה עם הסכנות המוחשיות. קשה יותר לחוש ולראות את הסכנות האחרות, הסכנות הללו שמשחרות לפתחנו. הסכנות שלהן אנחנו, ההורים, אחראים.

הסכנות הללו, שנוצרות מתוך החופשה, מתוך הבית, מתוך העצבים שמביאים הילדים, כפי שהורים מגדירים את זה, ומתוך השעמום שהוא אויב הכול.

מתוך כל אלו, ההורים שוכחים שהחופש הגדול הוא הפרס לילדים. הוא האושר שלהם, הוא האוצר שלו חיכו כל השנה כולה! כבר כשמתחיל החופש אפשר לשמוע את הגניחות והאנחות של ההורים.

כבר מהתחלה אפשר לשמוע את שיחת החברות, השכנות, שמחליפות חוויות עצובות. בואו נמרח על גופם של ילדינו קרם הגנה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הגנה מפני הוריהם, מפני עצמנו.

הגנה שתסוכך עליהם מפני ביקורת לשוננו, מפני הפחד שלנו מהשעמום שלהם, מפני כעסנו ורוגזנו, מפני חוסר שביעות הרצון שלנו מהם.

בואו נמרח אותם בהמון אהבה, השתתפות, חמלה, הבנה, קבלה ומעורבות. בואו נראה להם שאנחנו אתם, שאנחנו אוהבים את מה שהם עושים, שאנחנו שותפים לחופשה שלהם, שאנחנו מאושרים בחופשה שלהם, שאנחנו מתאמצים מעט בשביל שירגישו בחופש.

לא. אינני מתכוונת לכך שנוותר להם, שניתן להם את כל מבוקשם, שנדאג להשביע כל היום את כל רצונם. אני מתכוונת לכך, שנראה להם שאנחנו מאושרים באושרם. אנחנו שמחים בחופשתם, אנחנו סומכים עליהם שיעשו מה שצריך ואנחנו נעזרים בהם כדי שיוכלו להספיק ליהנות כמה שיותר.

אני מתכוונת לכך שנראה להם ים של אהבה. כי ים של אהבה שווה פי מיליון מכל ים של תכניות שניתן להם בפנים כועסות, ברוגז ובלי רצון. בואו נמרח את ילדינו בקרם הגנה. בקרם של אהבה. סוף סוף יש להם חופש. כמה נפלא!!!