ייחודו של 'זמן אלול' נעוץ כידוע בכך שהוא מוקדש לעשיית 'תשובה' ולעבודה רוחנית מיוחדת לקראת בואם של הימים הנוראים. הדבר מתבטא באופנים שונים: לעתים בהתארכות 'סדר מוסר' עם לימוד ספרים אחרים במקום אלו השגרתיים דוגמת שערי תשובה, ריבוי שיחות מוסר מצד המשגיח והתחזקות של התלמידים בינם לבין עצמם.
יש אף את אלו שנוהגים לא לצאת מהישיבה לאורך כל הזמן, כדי להימנע מהשפעות העולם שבחוץ, ולמעט באכילה, שינה וביטול תורה. 'תענית דיבור' נפוצה גם היא בחודש אלול.
יצאנו למסע אחר ההכנות בעולם הישיבות לחודש אלול, שעל בואו כבר הכריזו בבתי הכנסת בשבת האחרונה, פרשת עקב.
ההכנות לחודש זה החלו כבר בסוף 'זמן קיץ': אין בחור ישיבה שיצא ל'בין הזמנים' מבלי שמפת החברותות שלו לזמן אלול מסודרת. אפילו הבחורים שעולים לישיבות גדולות כבר יצרו קשר עם החברים העתידיים שלהם, כדי לקבוע חברותא.
בחנויות הספרים יודעים לספר כי המסכתות "קידושין" ו"כתובות", הן הספרים המבוקשים ביותר בימים אלו, לקראת הלימוד בהם בישיבות רבות. התלמידים רוכשים את הגמרות מוקדם יחסית כדי להספיק לכרוך אותם כנהוג.
בישיבת פוניבז' זמן אלול דווקא לא נפתח במעמד פתיחה, כנהוג בהיכל הישיבה בתחילת זמן קיץ וחורף, משום שזמן אלול נחשב שם בסך הכל 'המשך' לזמן הקיץ.
כידוע, זמן אלול בפוניבז' מתוח מאוד בדרך כלל, בשל הגעת מאות תלמידים חדשים ללמוד בגבעה המפורסמת, כך שהצפיפות יוצרת מתח פנימי משמעותי. בנוסף, בישיבה נערכים בזמן אלול לתפילות הימים הנוראים - פרויקט לוגיסטי כבד משקל.
גם בישיבה הדרומית המתח בשיאו בזמן אלול, כשבמשך כל השנה מתנהלות רשימות בישיבת תפרח לצורך "דיבור בלימוד" עם ראש הישיבה בדרך מהישיבה לביתו שבמושב. התור מתנהל בקפדנות רבה, ועל פי רשימה המתפרסמת בפומבי.
גם בלילות שבת, אחרי תפילת מעריב, כ-20 בחורים מוותרים על הקידוש המיידי בחדר האוכל לטובת ליווי ראש הישיבה הגר"א פילץ בדרכו, כשאפילו בליל ראש השנה מלווים אותו בהתאם לרשימה. בזמן אלול הביקוש לכך הוא כמובן כפול, והלחץ להשיג דקות של דיבור בלימוד עם ראש הישיבה, גובר.
בישיבת חברון בגבעת מרדכי, מתחילים את זמן אלול בצל 'המרד' שהסתיים ימים ספורים לפני תום זמן הקיץ. חלק מבחורי וועד ב' בישיבה נאלצו לעבור לישיבה אחרת, כשבמקביל הורי התלמידים קיבלו מכתב מראשי הישיבה, עליו חתם מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי, ובו הכללים החדשים. בשנים האחרונות הישיבה עוברת תהליך, בהובלת הגר"ד כהן, לשמירה על הכללים הנהוגים בשאר הישיבות, דוגמת האיסור על הנפקת רישיון נהיגה ועוד.
בישיבת בית מדרש עליון שבראשות הגר"י אונגרישר בבני ברק מתקדמים בהשלמת הבניין המפואר ברחוב עוזיאל בעיר, ולצורך כך יצא ראש הישיבה בסוף זמן קיץ לפנמה, לנסות להשיג תקציב משלים. ל"קו עיתונות" נודע, כי אחד הנגידים שהודיע שיתרום סכום גדול לישיבה, דחה בינתיים את תרומתו לזמן לא ידוע, מה שמצריך גיוס כספים ממקור אחר.
למרות זאת ניתן ללמוד על התקדמות הבנייה, מהעובדה שהמנוף הגדול, שהפך לסמל לעוברים בכביש גהה, עזב בימים אלו את מתחם הקמפוס החדש, לטובת התחלת העבודות בתוך השלד של הבניין המפואר.
גם ישיבת נתיבות החכמה שבראשות הגר"ד וולפסון ממתינה לסיום בניית בית המדרש החדש שיכיל 750 מקומות בשכונת בית וגן בירושלים. בישיבת אור אלחנן בירושלים השיגו תקציב לבניית קומת פנימייה נוספת, והעבודות יחלו בקרוב.
ישיבת בית מאיר בבני ברק שבראשות הגר"צ רוטברג נמצאת אף היא בעיצומו של הליך בניית קמפוס גדול עבור חדרי פנימיה, חדרי שיעורים ואוצר הספרים., במקביל לבניית חדר אוכל בצמוד לת"ת תורת אמת. השנה התקבלו למעלה משישים תלמידים לישיבה, עם כניסתו של הרב אברהם פראגר לכהן כר"מ בישיבה הקטנה ואחראי רוחני על הרישום לישיבה הגדולה.
בישיבת גאון יעקב שבראשות הגר"ז ברלין צפויים להיכנס בזמן אלול להיכל הישיבה החדש, "היכל רבי אהרון לייב", שהוקם לעילוי נשמת מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל.
למרות מזג האוויר הנוח יחסית בירושלים, נראה שגם בישיבות בעיר הקודש החלו להתחדש במזגנים בפנימיות. כך ישיבת דרך חכמה ('סילבר') שהתקינה מיזוג בפנימיות לקראת זמן אלול. יצוין כי בישיבת בית מדרש עליון בבני ברק, הבחורים הם שמשלמים את עלות המזגן והחשמל בחדרי הפנימיה.
בישיבת עטרת ישראל שבראשות חבר מועצת גדולי התורה הגרב"מ אזרחי ממתינים למעבר הצפוי בשנה הקרובה למודיעין עילית, עד אז הישיבה תמשיך במבנה השכור והצפוף בבית וגן. בתוך כך, מסעו השנתי של הגרב"מ, שהפך לקבוע בשנים האחרונות לפני חודש אלול, לקברי הצדיקים בחו"ל, התבטל השנה ברגע האחרון.
בישיבת קול תורה מונה 'משיב' חדש, הרב יוסף קונשטט, בנו של הגאון רבי אהרן קונשטט ונכדו של ראש הישיבה הגרא"מ קונשטט זצ"ל.