אז מה אם ברקוביץ יעשה רע לדת; העיקר ה'כבוד'

מי לא ראה ולא נחרד לקול שירם וצחקוקם של המנצחים 'בכאילו', בסיבוב הראשון בירושלים: "שש-שלוש, שש-שלוש", הם צרחו בגרון ניחר. היו שם גם בכירים, לא רק זוטרים, שחגגו איתם.

בעוד כבודנו נרמס עד עפר, הבנו וגם נשבענו לעצמנו: "אחרי כל שבת, יש מוצאי שבת", והנה הגיע לנו המוצ"ש המיוחל. זו ההזדמנות שלנו - אם לא להתרומם, אז לפחות להוריד להם את האף השחצני שלהם.

ובכלל, מי זה רבותיהם? קובץ של עסקנים ידועים, שמנווטים את ה'גדוילים' שלהם, שלא יודעים מימינם לשמאלם. מאימתי שר התורה הגר"ח מבין בפוליטיקה? כולו ספון עד מעל לראשו בעומק התורה. ומרן רבי גרשון אדלשטיין? הוא עסוק בהרבצת תורה לתלמידיו, ומעולם לא עסק בפוליטיקה.

אנחנו מבינים, אנחנו יודעים טוב משניהם גם יחד...

הציבור שלהם הולך אחריהם כמו עדר של כבשים, ומרגיש שהוא עושה את 'רצון קונם', באמצעות הרבנים = באמצעות אותם עסקנים אינטרסנטים.

זהו. אחרי הפרשנות הזו, שבאמת נשמעת משכנעת, אני מרגיש טוב לעשות מה בא לי באמת. ומה שבא לי באמת, זה ניצחון הקבוצה עליה אני נמנה - זו שכביכול הפסידה ב'טורניר' הקודם.

נכון, יש לי גם ביקורת נוקבת בתוככי החסידות שלי - לא ממש טוב לי, ויש לי ביקורת על הכוחנות וההשתלטות המוחלטת, שמזכירים לי גנגסטריות במיטבה - אך בכל זאת זו הקבוצה, ועליה אני נמנה, וחשוב לי שהיא זו שתעלה ותבוא בשער המונדיאל הממשמש ובא.

אני אמנם לא שחקן, ולא מבעלי הקבוצה, גם לא אקבל שום בונוס אם מי מהם יעלה, אבל בכל זאת; אני יושב עם החבר'ה על הטריבונה, מפצח עם כולם פיצוחים ולא רק... שואג לכל 'גור' שמכניסים להם - ושיכניסו להם כמה שיותר... כמעט וסיננתי גם קללה עסיסית שמקובלת במחוזות שכאלה, אך מפני כבודכם דחיתי... לעת עתה.

לא. לא שכחתי בכלל לשם מה התכנסנו כאן. אני יודע שאלו בחירות, ואני גם יודע שברקוביץ הוא חילוני מוצהר. אני גם משוכנע שהוא לא בדיוק יעשה טוב לאינטרסים הערכיים של הדת בירושלים. אך כבוד הוא לא דבר של מה בכך, כבר אמרנו. גם את העסקנים הזכרנו...

אמר לי חבר בחסידות אחד, כזה שקול, כזה שהוא לא ממש 'שאקל': תעזוב אמוציות, תחשוב לעצמך, מה הקב"ה רוצה ממך. תחשוב האם הקב"ה יביא תקלה על ידי מי שכל שנה מסיים ש"ס בבלי וירושלמי, ובנוסף את כל חלקי השו"ע ועוד. האם נראה לך שתצא תקלה תצא מתחת ידי ראש הישיבה ושאר גדולי הדור?

עניתי לו בקול בוטח: יש משהו במה שאתה אומר, אבל אין לי את הפנאי הנפשי לעסוק בכך עכשיו. בוא נדבר על כך ביום רביעי, קצת אחרי הבחירות. אחרי שאחזיר לעצמי את הכבוד...