אאא

הבעל שלך עומד לאחר לעבודה ואת פשוט יודעת עמוק בנשמתך שהוא הולך לפצוח בחיפוש אחר צרור המפתחות שלו. לכן, את מקדימה את המאוחר ומצילה אותו על ידי איתור הפריט האבוד בשבילו והנחתו בסמיכות לארנק שלו ליד הדלת. (כן, בדיוק איפה שהוא היה צריך להמצא מלכתחילה.)

הזמן והשפיות (שלו, לא שלך) ניצלו. אבל, איך יש לך את זה ברמה כזו עמוקה של מחשבה? את חוזה, פשוט ככה. במילים אחרות, יש לך כוח על סודי שמאפשר לך להיות תמיד שני צעדים (או עשרה) קדימה כאשר מדובר בדברים לוגיסטיים. מדהים, נכון? הנה, היתרונות והחסרונות של גישה זו בחיים.

ראשית, מהו הפירוש המדויק של המונח "חוזה"? ובכן, מדובר ביכולת לחזות אירועים חיוביים ושליליים וליצור תוכנית מגירה. ברוב המקרים, רמה זו של תכנון מראש מהווה יתרון עצום לאחרים - בן הזוג שלך, החברות שלך, הילדים שלך.

לדוגמא: את אמא לילד שתמיד מאבד את הנעליים שלו. כאשר אתם הולכים לגן השעשועים, את נועצת את עינייך ברגליו ומוכנה לזנק על הקרקע ולמנוע את איבודן של נעליו (הידד. המשבר נמנע). או אולי יש לך חברה שתמיד מאחרת לבילויים שלכן ביחד, אז את נותנת לה אקסטרה זמן בכוונה. (חכם).

האם לא מדובר בהרבה עבודה? לא רק, זה עלול לשדוד ממך זמן (ושמחה) השייכים להווה. בטח, זה חוסך לך את הייסורים שנלווים לפתרון בעיות לאחר מעשה, אבל מחקר שפורסם בכתב העת המדעי Emotion מסביר: לציפיות - או לחזות דברים - יכולות להיות רק תוצאות קצרות טווח (נמצאו מפתחות, אף פעם לא נאבדת נעל), אבל משום שאנשים שחושבים על אירוע עתידי נוטים לדמיין את הרגעים שבהם מתממשות ההשלכות הללו, הם עשויים להפריז בהערכת היתרונות, להמעיט בתוצאות הלוואי (כמו המתח שמלווה את ההגנה התמידית) ולצפות לגרוע ביותר.

ביסודו של דבר, להיות חוזה עלול למנוע את הזמן המושקע על אחזור מפתח או זמן מבוזבז בהמתנה לחברה שלך, אבל אם את במצב מתמיד של דאגה לחשוב קדימה כל כך הרבה, זה באמת שווה את זה? אולי. אולי לא.

נסי גישה חלופית. שאלי את עצמך: מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות אם לא אצפה למשהו? או אם את מאפשרת למישהו אחר להיות במקומך, עשרה צעדים קדימה? יתכן שיהיה עלייך לקנות לילד זוג נעליים חדש (לא נחמד, אבל לא סוף העולם) או לסבול את בעלך מחפש נואשות אחר המפתחות שלו (אולי לקח טוב ילמד מכך).

אבל את יכולה גם ליהנות קצת יותר ממיומנויות החיים הנובעות מטיפול בדברים והתמודדות עם אתגרים כפי שהם באים.