אאא

קורות חיים הכוללים כישלונות בתוכם, הם אולי הכלי שהכי יפתיע אתכם ויעזור לכם להתאושש ולהפסיק להכות על חטא לגבי כל העבודות שלא התקבלתם אליהן.

המושג הזה הוצג לראשונה בפודקאסט "בלי להיכשל", אבל במקור נהגה על ידי מלאני סטפן, מרצה בבית הספר למדע ביו רפואי באוניברסיטת אדינבורו, במאמר שפורסם בשנת 2010. קורות חיים עם כישלונות הם פחות או יותר מה שחשבתם שהם: אוסף של עבודות שהגשתם ולא קיבלו ציון טוב, פרסים שהשקעתם מאמצים רבים לקבל ולא זכיתם בהם וכו'.

אולי הדוגמה הידועה ביותר ללגיטימציה של ציון כישלונות בקו"ח באה מיוהאנס האושופר, מרצה לפסיכולוגיה וענייני ציבור בפרינסטון. הוא סיים בהצטיינות את לימודיו באוקספורד ויש לו שני תארי דוקטורט: אחד בכלכלה מאוניברסיטת ציריך ואחד בנוירוביולוגיה מהרווארד. (בעיקרון, הבחור גאון.)

אחרי שקרא על קורות החיים הבלתי שגרתיים של סטפן, עשה האושופר את אותו הדבר בעצמו - ושיתף אותם ברשת. הם כוללים בתוכם "תוכניות לימודים שאליהן לא התקבלתי", "פרסים ומלגות שלא קיבלתי", "מימון למחקר שלא השגתי" ועוד (כולל סעיף איום על איך קורות החיים שכתב עם כישלונות בתוכם "קיבלו יותר תשומת לב מכל עבודה אקדמית שאי פעם ביצעתי").

למה לשתף את הכישלונות שלכם עם העולם? בהקדמה של קורות החיים שלו, מציין האושופר, כי כאשר אנו רואים אנשים אחרים מצליחים, אנו מניחים כי דרכם הייתה נטולת שגיאות.

ואז, כאשר אנו נכשלים, אנו מייחסים את חסרונותינו לחלוטין לעצמנו, שוכחים כי לעתים קרובות, גורמים מחוץ לשליטתנו תרמו לסיבה שבעקבותיה לא קיבלנו את העבודה, המלגה או המענק. קורות חיים של כישלונות, הוא מסביר, "הם ניסיון לאזן את המוניטין ולספק נקודת מבט מסוימת".

גם אם אתם לא מפרסמים את קורות החיים עמוסי הכישלונות שלכם בפומבי, עריכת מסמך כזה לעצמכם יכול להיות מאד מועיל. כדי לעשות זאת, הנה מה שסטפן ממליץ: "רשמו כל בקשה לא מוצלחת, הצעה שסורבה ועבודה שנכשלה.

אל תשקיעו שעות מרובות בעניין, פשוט המשיכו לרוץ והישארו עדכניים." הוא מודה שבתחילה זה עלול להיות "מדכא לגמרי", אבל זה גם עשוי לעורר בכם או בעמיתים לעבודה מוטיבציה להתנער ולהתחיל שוב מחדש. היי, זה קורה לכולם.