אאא

כולנו נתפסנו ברגע ההוא. אנו ממלמלים את רשימת המטלות לעצמנו ומישהו שואל, "מה?", "אה, כלום", אנו עונים במבוכה. אז, האם לדבר לעצמנו זה נורמלי? כמה שזה נראה מוזר - במיוחד לצופים מן הצד - זה בסדר לחלוטין, אפילו בריא. כמה מומחים מסבירים מדוע לקיים שיחה בקול רם עם עצמכם זה לא בהכרח עניין שמצריך בדיקה פסיכיאטרית.

"זה בהחלט נורמלי ומאד נפוץ לדבר עם עצמכם", מאשרת הפסיכולוג ד"ר ז'נט ר. ברגפלד. באופן כללי, אנחנו מתחילים לדבר עם עצמנו מכיוון שאנו חשים רגש מסוג כלשהו, ​​כמו כעס, עצב, פחד, חרדה או פשוט מנסים להתמקד.

"ניהול שיחה עם עצמכם יכול להיות כלי להרגעה עצמית שיש להשתמש בו בשעת לחץ או חשש", אומרת הפסיכולוגית ד"ר הת'ר סטיבנסון. "אנו עושים זאת בזמן חוויה מפחידה או מלחיצה, על ידי הרגעה עצמית שהכל יהיה בסדר או שנעבור את כל מה שזה לא יהיה".

צ'אט של אחד על אחד עם עצמכם יכול גם לעזור לכם לעבוד על בעיה שיש לכם עם אחרים. "לעתים קרובות, תרגול שיחות עם עצמנו על מה ואיך אנחנו רוצים לתקשר עם מישהו אחר, יכול לעזור להגביר את הביטחון שלנו ולשכך את העצבים שלנו", מסבירה ד"ר סטיבנסון. "למשל, לתרגל את מה שאתם רוצים לומר לבוס או לבן הזוג אם עולה בעיה כלשהי או כשאתם רוצים לדון בנושא כלשהו".

"עיבוד הבעיה יכול גם להעניק לכם תובנות על הרגשות שלכם, ההחלטות שאתם מקבלים בחיים והמחסומים או הבעיות שעשויים להתעורר בדרך", היא אומרת. "לדבר על למה אתם מקבלים החלטה מסוימת, למה משהו חשוב לכם, למה אתם מרגישים תקועים באיזשהו אזור, או מדוע יתכן שיש לכם התנגדות לעשות משהו".

אבל יש הבדל בין אנשים שחווים שיחות בריאות עם עצמם לבין אלה שחווים תסמינים פסיכוטיים כמו הזיות שמיעתיות וחזותיות, אומרת ד"ר סטיבנסון. "אנשים עם תסמינים אלה מרגישים לעתים קרובות אבודים בעולמם ולא מצליחים ליצור קשר עם מישהו אחר שנמצא ממש לידם".

עם זאת, בסך הכל, לדבר עם עצמכם זו טכניקה שימושית. למעשה, מטפלים רבים מייעצים למטופלים שלהם להתאמן על שיחות עם עצמם בכדי לעזור להם להתגבר על דאגות ובעיות. ד"ר סטיבנסון אומרת ש"לעתים קרובות יש לי לקוחות שמתאמנים על דיבור עם גרסה צעירה או מבוגרת יותר של עצמם, כדי לעזור להם לא רק ללמוד להקשיב ולסמוך על האינטואיציה שלהם, אלא גם לחדור עמוק יותר, להשיג מודעות וקשר עם עצמם".

בנוסף, ד"ר ברגפלד אומרת ש"זו יכולה אפילו להיות דרך להקל על מצב הרוח שלכם ולהרים את עצמכם בעת הצורך". לדוגמא, אמירת "יש לי את זה" או "להמשיך הלאה" במהלך אימון ספורטיבי קשה. "לעתים קרובות אני מעודדת את הלקוחות שלי לדבר עם עצמם בחמלה כאילו היו חבר קרוב, כשהם עוברים תקופה קשה, כמו לשים יד על הלב ולהגיד 'זה ממש קשה. אני עובר הרבה כרגע'".

אבל ברגפלד ממליצה להיזהר בזמנים שבהם אתם נתקעים בדיבורים עצמיים שליליים והרסניים. "דוגמאות לכך כוללות 'אני תמיד נכשלת בהכל' או 'לאף אחד לא באמת אכפת ממני'. אם אתם מבחינים שנתקעתם בסוג זה של חשיבה, כדאי לחשוב על מציאת מטפל שאיתו תדברו".

ד"ר סטיבנסון מסכימה ומוסיפה כי "דיבור עם עצמכם יכול ליפול לטריטוריה לא מועילה כאשר הקול הפנימי [שאני] מכנה 'מבקר פנימי' מופיע. לכולנו יש את הקול הפנימי הזה, זה שאומר לכם שאתם עושים טעות או מזלזל בדרכים אחרות. להיקלע לדיאלוג של המבקר הפנימי ולהאמין לכל מה שהקול אומר לכם, עלול לגרום לעתים קרובות לחרדה מוגברת, דיכאון וערך עצמי נמוך. הרבה מהעבודה שאני עושה עם לקוחות היא על זיהוי והפרדה של עצמם מאותו מבקר פנימי ולמידה מתי ואיך לא להקשיב לקול הזה".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כמו כן, נסו לא להיתקע יותר מדי בשיחות בתוך הראש. "לפעמים זה יכול להוביל למחשבה לא פרודוקטיבית, שבה פשוט עוברים הרהורים שוב ושוב בראשכם בלי שהם באמת מובילים למקום כלשהו או למסקנה כלשהי", מסבירה ד"ר ברגפלד. "אם אתם מבחינים בכך שזה קורה, נסו לרשום ביומן או לדבר עם אדם אהוב או מטפל. גם כתיבה ודיבור עם אדם שאתם סומכים עליו הן בדרך כלל דרכים יעילות הרבה יותר לארגן את המחשבות".

דיבור בקול רם עדיף מאשר דיבור לעצמכם בשקט. מחקר משנת 2012 מצא כי דיבור בקול רם שיפר את השליטה שהיתה לאנשים על משימה מסוימת. המשתתפים התבקשו לקרוא הוראות בשקט או בקול רם; החוקרים גילו כי הריכוז והביצועים של המשתתפים השתפרו כאשר ההוראות נקראו בקול רם. פשוט לשמוע את עצמכם יכול לעשות את ההבדל ולתת לכם שליטה טובה יותר על התנהגותכם.

טכניקה זו יכולה גם לעזור לכם למצוא את הטלפון שלכם (באמת). מחקר שפורסם בכתב העת הרבעוני לפסיכולוגיה ניסיונית מצא כי אנשים שדיברו אל עצמם ואמרו את שם הפריט המוכר שהם חיפשו (כמו מפתחות או טלפון) בקול רם, מצאו את החפצים האבודים במהירות רבה יותר.

אז, האם לדבר עם עצמנו זה נורמלי? אם זה עוזר לנו למצוא את המפתחות שלנו, לחלוטין, נעשה הכל.