בימים אלה אני מרגישה שאני חיה בתוך סלט ירקות ענק. לא ממש ברור לי איזה ירק אני, אבל זו התחושה. בשבוע שעבר היינו בשבוע ההסתגלות המפורסם והפיד שלי קרס מעומס סרטונים של הורים שנושמים לרווחה, תוסיפו לזה ערב בחירות עם אלפי סרטונים קריאייטיביים בטירוף, לדעת היוצרים שלהם לפחות.

בלגן.

בשבוע שעבר פוסט אחד תפס אותי יותר מכל וגרם לי לעקצוץ. נכון, הוא היה נוגע ללב וסחט את הדמעות ואת הלייקים כראוי, אך לי, זה צרם. מדובר בפוסט של הילדה שעדיין יושבת בבית בגלל מערכת אכזרית שלא חושבת שהיא ראויה להכנס לתוכה.

כאמא לילדה שעלתה השנה לכיתה ט', הוא תפס אותי במיוחד. אז ברשותכם, אציג זאת מהזווית שלי.

אכן, המערכת יכולה להיות אכזרית ולא הוגנת וחוויתי זאת על בשרי בשנה החולפת;

ראיון, זמן המתנה, תשובה שלילית לקונית, מבטי רחמים מהצוות ומהמורה ה'מסורה' ובעיקר נטעו בי תחושה של אי שייכות.

רגע אחד חישבתי לשרוף את המועדון ולרוץ עם הסיפור הזה לכל מי שמוכן לשמוע ודקה לאחר מכן כשהתעשתי ובדקתי את השטח, הבנתי 2 דברים:

האחד: יש תיכונים של בית יעקב מקסימים וברמה מצוינת, שמוכנים לפתוח את שעריהם תמיד, כך שטור כזה יכול לגרום נזק לילדה כי הוא מעצים את האומללות שלה.

השני: ריצה לתקשורת עם הסיפור הזה רק תתן לגיטימציה לעוד מנהלי סמינרים שחושבים שהשמש זורחת להם כל בוקר ממתחם הסמינר שלהם.

את הבת שלי, בסיעתא דשמיא, שלחתי לסמינר מצוין שהתאים לה כמו כפפה ליד ובמבחן הקבלה בחנו את מידותיה הפנימיות ופחות התמקדו במידותיה החיצוניות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בכל בוקר, כשהיא משכימה קום, היא נוסעת מאושרת למקום שהיא יודעת שהתקבלה אליו בזכות ולא כפופה לפרוטקציות וטובות של מדינה שלימה.

בעיניי, לפחות, סיפקתי קצת פחות רגעי הנאה לצוות ה'מסור' שכל כך חיכה לאמא מתפרסת ובוכה וצועקת ומשתפת את אמנון לוי בעוול הנוראי שנעשה לה.

וכאן בדיוק בנקודה הזו, בימים אלה, שכל קיר ואבן בעיר שלי מרוחים בתמונת קלוז אפ של גדול הדור ופורטים על הרגש כחרדית מבטן ומספרים לי מה קורה ב'רגע האמת', אני זוקפת גבה ויודעת שברגע האמת אקבל אגרוף לפנים כי אני לא נראית שייכת ל'מחנה'. אך מה לעשות, אני מצייתת לגדולי ישראל ואטריח את עצמי לקלפי כי הבייסיק של החיים שלנו ומה ששומר עלינו בדור השקרי הזה, זה גדולי ישראל.

את רגע האמת חוויתי ממקום פחות זוהר ומאחד כפי שזה מצטייר בקמפיין (עם אחלה סרטונים ואחלה ויראליות, מוכרחה לציין) ומניחה שאחווה עוד המון רגעי אמת כאלה שהם הכל חוץ מלהיות אמת, אך כאשה שאמונה על אמונת חכמים ולמרות הכאב וחוסר הצדק הזה, אעשה את מה שחונכתי לו מבית אבא. כי למיטב הבנתי, לבני האנוש דכאן, אין יכולות לשלוט על הבטחות ועל צדק ואמת כי אלו שייכים כל כולם למי שברא את העולם.