ביצוע ספורט בכלל ואימונים אירוביים ארוכים (לפחות של חצי שעה) בפרט, מסייע לשיפור בריאות הגוף והנפש, הן בטווח הקרוב והן בטווח הרחוק - זהו לא נתון חדש וכולנו מודעים אליו. עם זאת, רבים מוותרים עליו מסיבות שונות ומגוונות, ביניהן עצלות, חוסר עניין לבלות זמן ממושך בפעילות גופנית והעיקרית שבהן - מחסור בזמן - המצרך שכולנו מייחלים שיהיה ברשותנו אפילו מעט יותר.
אך כעת, נדמה כי באמת אין לאן לברוח ומלאי התירוצים אזל לגמרי, הודות למחקר חדש שפורסם בכתב העת "european journal of physiology", שמצא שאין באמת חובה לבצע אימונים ממושכים וניתן לפרוש אותם על פני כל היום.
במחקר נבחנו שתי קבוצות. האחת ערכה אימון רצוף בשיטת sit" - supramaximal interval training" - שבה מבוצעים קטעי מאמץ בני 30-45 שניות ותו לא, אך בעוצמה המירבית האפשרית וביניהם, משובצים קטעי מנוחה בני 3 דקות כל אחד. על המתאמנים לבצע סטים של מאמץ ומנוחה ארבע פעמים ברציפות.
יצוין כי הגישה הזו נבדקה והוכחה כאפקטיבית בשיפור הכושר הגופני באופן זהה לעריכת אימונים רגילים בקצב אחיד.
הקבוצה השניה ערכה את אותו אימון, רק בפרישה על כל שעות היום. כל קטע כלל שתי דקות חימום, 20 שניות של ביצוע "ספרינט" במאמץ מקסימלי ולאחר מכן דקה של מנוחה - עם מרווח של כארבע שעות בין סט לסט. כיוון שהמאמצים קצרים במיוחד, השיטה זכתה לשם "sprint snack" - חטיף ספרינט.
התוצאות מפתיעות: לאחר שלושה חודשים, כושרם של חברי שתי הקבוצות השתפר באורח דומה - בכ-9%.
החוקרים מסבירים את הממצאים המפליאים בכך שקטעי המאמץ הקשים וקצרי המועד גורמים להפרשה מרוכזת וגבוהה יותר של הורמוני המאמץ, בדומה לתגובה המתרחשת לאחר פעילות אירובית ממושכת. הורמונים אלה גורמים לחילוף חומרים מואץ אשר נמשך גם זמן רב לאחר שקטע המאמץ הקצר נערך והם משפרים את התרגלות הגוף למאמץ.