כך תדעו אם היין שהוצאתם ממעמקי הארון טוב לשימוש

בליל שבת מזגתם לעצמכם כוס יין והחלטתם לשמור את שארית הבקבוק לפורים וכעת, אתם תוהים אם ניתן עדיין ליהנות ממנו והאם בכלל יין יכול להתקלקל. הנה כמה סימנים שיעזרו לכם להחליט (אוכל)

כיכר אוכל | כיכר השבת |
(צילום: שאטרסטוק)

לפני שבוע פתחתם בקבוק קברנה סוביניון, מזגתם לעצמכם כוס והחלטתם לשמור את השאר לחג האלכוהול, הלא הוא פורים וכעת, אתם תוהים אם ניתן עדיין ליהנות ממנו והאם בכלל יש כזה דבר "יין מקולקל". ובכן, אין לנו בשבילכם תשובה של שחור ולבן, אבל יש כמה סימנים שבעזרתם תוכלו לדעת אם היין שלכם עדיין ראוי לשתייה:

1. אל תהססו לדחוף את האף לבקבוק

יין מקולקל יכול להריח כמו הרבה דברים. באופן לא מפתיע, לאף אחד מהם אין ניחוח נעים, כך שזו למעשה דרך קלה לבדוק טריות. רחרחו את הבקבוק. האם יש לו ריח חומצי? או שמא ניחוחו מזכיר כרוב? אולי יש לו ריח של קרטון ישן או ביצים רקובות? או אולי הוא אגוזי מכפי שזכרתם, סוג של סוכר שרוף או תפוחים מבושלים? זה סימן לחמצון (עוד על זה בהמשך).

אם השארתם בקבוק יין פתוח זמן רב מדי, כנראה שהוא גם יהיה בעל ניחוח חזק וחד, כמו חומץ. זה קורה מכיוון שהוא בעצם הופך לחומץ על ידי חיידקים וחשיפה לאוויר. אם תטעמו אותו, לא יארע לכם כל נזק (האלכוהול משמש כחומר משמר), אך לא היינו ממליצים לשתות ממנו כוס או שתיים. אל תדאגו, אתם לא תחשקו בכך בכל מקרה.

2. חפשו שינויים במרקם

יש יינות שאינם צלולים מלכתחילה, בעיקר זנים לא מסוננים וטבעיים. אבל אם התחלתם עם נוזל צלול והוא עכור פתאום, זה כנראה סימן לפעילות מיקרוביאלית. באופן דומה, אם ביין שלכם נוצרות בועות והוא מתחיל לתסוס שוב, זו לא שמפניה תוצרת בית, זה יין חמוץ.

3. היזהרו מחמצון או שינויים בצבע

ברגע שאתם פותחים בקבוק יין, אתם חושפים את תוכנו לחמצן ובדיוק כמו פרוסת אבוקדו או תפוח, הוא יתחיל להשחים (כלומר, להתחמצן). אם היין הלבן שלכם משנה את צבעו, הוא עדיין בטוח לשתייה, אבל הוא לא יהיה טעים או טרי כמו שהיה ביום הראשון. יינות אדומים יכולים גם להתחמצן והופכים מאדום תוסס לצבע חום-כתום. שוב, זה לא יהרוג אתכם ללגום מהיינות הללו, אבל כנראה שלא תחבבו את טעמם.

4. נסו להיזכר כמה זמן הוא היה פתוח

לכל סוג יין תנאי אחסון שונים, כך שאם אתם "שומרים את השאר להמשך", אולי כדאי שתעשו לעצמכם תזכורת לפני שהוא יתקלקל. אדומים בהירים יותר (כמו גמאי או פינו נואר) מתחילים להתקלקל אחרי שלושה ימים ואילו אדומים כהים יותר (כמו קברנה סוביניון ומרלו) יחזיקו עד חמישה ימים. ללבנים חיי מדף קצרים יותר של כשלושה ימים, אך עם אחסון נאות - כלומר, הצטיידות בבקבוק ואחסונו במקרר - יכולים להימשך עד שבעה (הדבר נכון גם לגבי רוזה).

אפילו עם אחסון נאות, יינות תוססים כמו שמפניה, קאווה ופרוסקו יתחילו לאבד את בועותיהם ביום הראשון וביום השלישי כבר יאבדו את זה לגמרי.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר