על כך שילדים משנים סדרי חיים שמענו לא מעט. היו תחזיות שבילויים ידחקו לסוף רשימת ההישגים, ששגרת הטיפוח תצטמצם ואם אפשר להעז לחלום על יציאה שבועית בסיסית, עם הבעל, זה יקרה רק בתנאי שתיאמנו מראש עם בייביסיטר, מועצת העייפות ומצב הרוח של הסולטן השמיני בשושלת הבית, המולך באותה תקופה, קרי: הבייבי, מרכז העניינים ותשומת הלב.

עבור מעיין רייכמן, מנחת טלוויזיה ואישה שיודעת להנות מהחיים ולטייל ברחבי העולם, נוף של בית וטיטולים לא נתפס כסביבה טבעית, לכאורה. עד לפני שנה וקצת, סמוך להריונה הראשון והבלעדי, לא היה יעד על המפה אותו שכחה לכבוש.

"כשהייתי בשיא הקריירה, ביקרתי ב-18 מדינות בשנה אחת. זה היה נורא אינטנסיבי. אני זוכרת איך בין טיסה לטיסה היו מרחקים של 'שבוע הבא'. לא ראיתי בעיניים, טרפתי את הכדור מכל כיוון אפשרי, בספירה של יבשות, לא ארצות: אפריקה, דרום אמריקה, תאילנד במזרח וטובות ורחוקות עוד יותר. כנראה היה בי משהו שידע כי יום אחד אתמסר לאימהות", מספרת רייכמן על סיבוב של 360 המעלות אותו ערכה סביב הגלובוס, מאילוצי 'עבודה', כמובן.

כולן פוחדות שהילדים יקחו להן את החלומות. שלך גדולים יותר. לא חששת?

"אני מזדעזעת מעצמי כשאני אומרת שלא. אני במקום אחר לגמרי. אין בי טיפת ערגה לחיי החופש והטיולים נטולי האחריות של זמננו. כנשים, אנחנו צריכות בצעירותנו לטייל, לברוח, להעלם ולחפש את עצמנו, אך יותר מכך, לעצור בשלב מסוים, למצוא את הפינה שלנו ולהפוך לאימהות. נהניתי לאורך כל שגרת מסעותיי המרתקים שהיקום בירך אותי בהם, אך בשלב מתקדם מיציתי וחשתי כי אני מוכנה ליצור את התא המשפחתי שלי. וכן, גם לבילויים ונוף רווקות יש גזירת סוף בעולם שלנו. לפעמים דתיות שעוקבות אחרי שואלות אותי, 'למה רצית לעצור את כל זה?'. כאישה לאישה, אינני מבינה את השאלה, המהות של כולנו היא משפחה. קריירה זו רק מעטפת".

אבל טסת להודו בחודש רביעי

"נכון, בתחילת ההיריון, לפני שהקורונה סגרה את השמיים טוטלית, בדקתי אצל רופא אם מסוכן שאצא להצטלם בהודו בחודש רביעי והוא אישר את הטיסה. פחדתי, כי בכל זאת מדובר במדינה מזוהמת ומלאת מחלות, אך הסתמכתי על דעתו של בעל מקצוע והמראתי. כשחזרתי, נתקפתי בכאבי בטן שלא עזבו אותי, במשך חודש ימים לא הצליחו לאבחן מה יש לי ורק לאחר בדיקות מתמשכות הסתבר שגר לי טפיל בבטן. הוא שאב ממני את כל כוחותיי ותכולת גופי שהייתה מכוונת לעובר. הייתי חלשה מאד, ירדתי המון במשקל בשלב שבו אני אמורה כבר להעלות מסה. במשך חודשיים עשיתי המון טיפולים כדי להבריא, 'עבדתי' בלהיות בריאה".

"כשהתחלתי להתאושש", היא ממשיכה, "עברתי תאונת דרכים. פינו אותי לבית החולים ושם אמרו לי שאני בצירי לידה. הייתי רק בתחילת חודש שביעי ופחדתי מאד ללדת בשלב כזה, אך הבטחתי לעצמי שאצא מזה ואלד תינוק בריא. הגוף שלי הקשיב לי והחזקתי את ההיריון עד הסוף".

  (צילום: באדיבות המצלם)

מתי דרכך נפגשה עם עולם האינסטגרם החרדי ובכלל, עם עולם האימהות?

"עד שילדתי, חשבון האינסטגרם שלי היה מכלול תמונות פוטוגניות מטיולים וקמפיינים שעשיתי במסגרת העבודה שלי. לאחר הלידה של אדם, בני המתוק, קיבלתי סטירה מהיקום. נולד לי תינוק נורא רגיש שבחודשים הראשונים בכה ללא סוף, ברמה שלא ישנתי מעבר לשעה וחצי ברצף. הרגשתי שאני חייבת למצוא דרך איך לרכך את המכה להסתגלות לחיים החדשים עבורי ועבורו. קראתי המון, נכנסתי לפורומים ושגרת חיי החדשה, כתוצאה, הולידה, תרתי משמע, המון ידע על אימהות שנראה היה לי כחטא לשמור בבטן. החלטתי לתרום מהידע שצברתי בחשבון האינסטגרם שלי.

מרגע לרגע הצטרפו עוד אימהות לצפות בתכנים שלי, בטיפים שקטפתי והעברתי הלאה, עד שהבנתי שיש לי הזדמנות לעזור לאחרות בפלטפורמה כה חזקה ופופולרית בימינו, כמו שלי היה מיטיב מאד מלכתחילה.

משם התגלגלו אלפי אימהות שהודו לי יום יום על הסרטונים שעשיתי, על טכניקות שלמדתי בהתמודדות עם תינוק רך ועל טיפים מקצועיים שהעליתי בשיתוף עם מומחים מהתחום. למשל, עשיתי לייב יועצת הנקה שהעניקה טיפים ופתרונות לצופות שעזרו מאד. חלקן לא יכולות להרשות לעצמן הוצאה כמו ייעוץ הנקה אבל צמאות למידע. קבלתי המון הודעות תודה מבנות שפתרתי להן בעיות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בשלב מסוים, שמועות 'מפה לאוזן' הביאו אלי את הקהל הדתי, לו יש מכנה משותף ישיר עם הורות ונוצר בינינו חיבור חיובי בין רגע".

 (צילום: באדיבות המצלם)
(צילום: באדיבות המצלם)

מה התוכן שהדתיות אוהבות לצרוך אצלך?

"התכנים שלי גם מדברים לכל האמהות. מלבד משפחה, אני עוסקת גם באורח חיים בריא, מתכונים למבוגרים ולתינוקות וגם רעיונות לספורט בבית. מה שהכי מרגש אותי, שהידע שלי תורם גם לאימהות דתיות עם ניסיון רב יותר משלי. אלו שילדו בדיוק את הרביעי או החמישי ואני מצליחה לעזור ולחדש להן. איך אתם אומרים? עושה 'שליחות'?"

ציפור קטנה לחשה לי שאדם נולד גמול – זו אגדה אורבנית או שמדובר בדברי אמת?

"כן. הילד שלי נולד גמול מהיום הראשון. לאחר לילות לבנים ובכי שלא נגמר, מיואשת ומחפשת תשובה, נחשפתי למידע על תינוקות שנולדים גמולים. בדקתי על ילדי ואכן גיליתי כי אדם היה מחזיק בבטן את צרכיו ולא משחרר, עד שהייתי פותחת לו את החיתול. כתוצאה מההתאפקות הוא סבל מכאבי בטן וייאוש, כי לא הבנו מה מפריע לו. שמחה שמצאנו את הבעיה ופעלנו בשיטת הפשפושים, המומלצת במקרה זה. פרסמתי סרטון בו אני מספרת על השיטה וקיבלתי הודעות מנשים עם 6 ילדים או סבתות שמגדלות שנים ילדים ומעולם לא שמעו על השיטה. ברגע שהן שמעו עליה, זה הסביר להן על לא מעט בעיות עם ילדיהן".

מעיין מסכמת שהרשת יכולה להיות פלטפורמה שמעוררת קנאה ותחרות, אבל מנגד, גם במה לשיתוף ועזרה וכמה היא שמחה על הזכות ליצור קהילה אימהית חזקה ותומכת. "גיליתי שאימהות יעשו הכל כדי להבין את התינוקות שלהן ולעזור אחת לשניה. לא דמיינתי שהרשתות יכולות להביא כזו ברכה ועשיה חיובית", היא חותמת.