הדיין, ל'מתנגד החיסונים': "לאנשים כאלו נדרש פסיכיאטר"

בדיון סוער במיוחד שהתקיים לאחרונה בבית החולים שערי צדק, בשיתוף 'מאוחדת' ובנוכחות רבנים ורופאים בכירים, נידונו מגוון שאלות מעמיקות באשר לחיסוני הקורונה. בשיאו של הדיון, הוטחה ביקורת קשה בפני המתנגדים לחיסון.

על ה-ADE - תופעת התפרצות עתידית במערכת החיסונית, שתוארה בדו"ח ה-FDA כ"סיכון אפשרי" וזכתה לתשומת לב רבה בקרב מתנגדי החיסונים, וכן על חששות עתידיים נוספים, עליהם שאלו הרבנים, השיב מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן פרופ' סיריל כהן, החבר בוועדה המייעצת לניסויים הקליניים בישראל.

המומחה הסביר, כי כדי שהתופעות תתרחשנה, דרושים מספר תנאים - שלמעשה אינם קיימים בחיסון זה, וכי הוכח מעבר לכל ספק שהסיכון לא קיים, מאחר וחלפו חודשים רבים מאז שרבבות נטלו את החיסון במסגרת הניסוי הקליני בחיסונים, ואף לא אחד מהם פיתח את תגובת ה-ADE או תופעות מסוכנות אחרות.

בשלב זה שלח אחד מגדולי ה'פוסקים', שנעדר מהדיון, שאלה המופנית אליו רבות: "הסיכון בקרב צעירים נדיר ביותר, ו-99.9% מחלימים ב"ה, אז מדוע להכניס את עצמו למקום ספק?".

לשאלה זו השיב המומחה למחלות זיהומיות בשערי צדק ומנהל בית החולים 'וילף' לילדים, פרופ' יחיאל שלזינגר, כי אכן במהלך המחלה, היא קלה כמעט תמיד, אך נזקי "פוסט קורונה" מצויים ביותר ומשפיעים רבות על המשך חיי המחלימים, כולל דלקות שריר הלב שמדרדרות לא אחת לסכנה של ממש, תקופה לאחר החלמה. "ברגעים אלה מטופלים אצלנו במחלקות שלושה ילדים 'מחלימים' שעברו את הקורונה בקלות...", אמר.

רב העיר בני ברק, הגאון יצחק אייזיק לנדא, הציג את השאלה הבאה: "ההכרעה בעניין הרפואי מתחלקת לשניים; האחד, ההסתכלות הממסדית שמיועדת למגר מגפה באופן כללי, וכאן אין שום שאלה, וחייבים לחסן. שאלות הרבנים הן דווקא מצד הפרט, ששואלים האם גם באופן אישי חשוב להתחסן. דעתי שגם הפרט חייב להתחסן, אך זאת השאלה".

פרופ' שלזינגר ענה לכך, בעזרת דוגמה ממחלות שהיו בעבר. "גם אז, כמו היום, היו שלא התחסנו. המחלה, שהייתה דומיננטית מאוד, כמעט ונעלמה בזכות החיסון, אך עד היום היא פוגעת בילדים מידי פעם - ורק בכאלה שלא חוסנו. כך גם כיום: לפני זמן קצר נפטר פה בן 59 שלא חוסן, ונפטר מהנגיף, ועל כן קבעו הרופאים, גם לגבי שאלת הפרט, שהחיסון מציל חיים".

בהמשך, מנהל מכון הריאות בשערי צדק, פרופ' גבריאל איזביצקי, הציג מחקר אותו הוביל עם קרוב למאה מחלימי קורונה שטופלו במחלקה, כאשר ממחקר זה עולה ש"החלמה" ברוב המקרים מלווה במחלה ממושכת בקרב אחוז גבוה מהם, כולל אצל צעירים.

"מדובר ב-94% של מחלימים שסובלים מתסמינים במשך כחצי שנה; אנשים מתקשים לעבוד, לטפל בילדים ולבצע פעולות שהיו מורגלים, למרות שכל הבדיקות שלהם תקינות. אנשים ישנים 10 שעות בלילה, ושוב צריכים לישון עוד 3 שעות ביום ומתקשים בתפקוד ובחזרה לשגרה שהיו מורגלים בה", תיאר.

השאלות הנוגעות לפריון וגינקולוגיה נענו ע"י יו"ר 'איילה' ומנהל יחידת IVF בבית החולים אסותא, פרופ' אדריאן שולמן, ורופא הנשים הבכיר ד"ר חן סלע, מנהל מחלקת יולדות בשערי צדק. שולמן טען, כי לחששות אלו המיוחסים לחיסון אין כל היתכנות מעשית, וכי ההפך הוא הנכון: דווקא מהנגיף ישנה היתכנות ממשית שנזקים שכאלו יופיעו, אם כי עדיין מוקדם לדעת באיזה היקף.

"התרחשות נזק רפואי שכזזה בסמיכות למועד החיסון, הוא מקרי בלבד", הוסיף הפרופסור. "בכל מקרה כזה, מקיימים בדיקות לאיתור סיבת הפגיעה, ובדרך כלל מגלים במהירות סיבה ברורה שעשויה להוביל אליה. אותו היקף מקרים היה לפני עידן החיסונים, אז היו קושרים אותם לירח המלא - אם זה קרה באמצע החודש...".

גם ד"ר חן סלע נשאל אודות סיפורים על נשים שניזוקו במצבים רגישים ועל פי הערכתן הם אירעו בעקבות החיסון, והשיב: מתוך כ-41 מטופלות בתקופה זו, אין ולו אחת שניתן לקשר תופעה בעייתית לחיסון. במחלקה שלי לא חלה כל עלייה בהיקף מקרי האשפוז בהשוואה לשנים קודמות".

"לעומת זאת, נשים צעירות שלא חוסנו, אושפזו במחלקה לאחר שנקלעו לסיטואציה רפואית מורכבת ביותר. אירוע מסוג המתרחש בארץ כשש פעמים בשנה בלבד, נקלע לידי שלוש פעמים בתוך תקופה קצרה, דווקא כתוצאה מהידבקות בקורונה. לכן, החשיבות להתחסן עולה מאות מונים על החששות, כדי שלא להיקלע לסכנת חיים כפולה".

לסיום, ביקשו הרבנים לברר: "האם בשכונות שבאופן מוצהר לא שמרו בהן על הנחיות הקורונה, נפטרו יותר מאשר בשכונות בהן השמירה בלטה יותר? ואולי ניתן להסיק מכך על רמת יעילות ההנחיות?".

על כך השיב פרויקטור הקורונה של עיריית ירושלים, שלום אייזנר, שהציג פערים משמעותיים בין השכונות: "רק ארבע שכונות חצו את ה-1% של נפטרים בין תושביהן שמעל גיל 60: מאה שערים, שמואל הנביא, רוממה ומקור ברוך. שכונות חרדיות נוספות חצו את 0.5% נפטרים באוכלוסייה זו, וכך גם שכונות במזרח העיר. לעומתן, באזורים בהם אין משפחות ברוכות ילדים - אפיון המוביל להתפשטות הנגיף - אחוז התמותה היה נמוך משמעותית".

כאמור, במהלך הדיון התפרץ אדם בשם ר' ציון טייב, המוכר כמתנגד לחיסונים, לתוך דבריו של פרופ' שלזינגר, וזעק: "שקר! החיסון לא אושר מעולם!", ונענה בסבלנות על ידי פרופ' סיריל כהן מאוניברסיטת בר אילן.

גם הגאון רבי צבי ברוורמן השיב לו, בתקיפות: "מדוע מארגני הכנס הביאו לכאן רופאים? צריך להושיב פה פסיכיאטרים לטפל באנשים כאלו, שקרובים להיות שופכי דמים".

"מעולם לא שמענו שמטופל מגיע לבית חולים עם קלסר הסברים מאנציקלופדיה וחוברות תעמולה לשם מתן הנחיות לרופאים!", הוסיף הרב והלם. "מבקרי החיסון לא יודעים דבר ברפואה, ולא יודעים כיצד להתייחס לכל נתון הסתייגות רפואית. אפילו לסנדלר לא יעלה על דעתם לתת הדרכה כיצד לתקן נעלים, למרות שמדובר במשהו טכני. כאן מדובר ברפואה, שכל אדם נורמלי עם בעיה רפואית הולך לרופא ומקבל ממנו את ההנחיות ואת הטיפול, לפי שיקול דעת הרופאים".

הגר"צ ברוורמן סיים בכעס: "מדוע במקרה זה פתאום אנשים מרשים לעצמם לבקר את הרופאים ולהבין יותר טוב? פתאום כולם מבינים ברפואה? על כן, זירת ההתמודדות עמם אינה רלוונטית מול רופאים, אלא צריכה להיות מול מטפל נפשי או פסיכולוגי בלבד. רב שאינו מצוי בזירה הרפואית, אין בידיו כלים לחלוק על רופא בנימוקי רפואה".

צפו בווידאו