אאא

ארבעים וחמישה קורבנות. אבות שקברו בנים, בנים שקברו אבות. ילדים שלא יזכו להכיר את הוריהם, הורים שלא יזכו ללוות את בנם תחת החופה. מאות שיושבים 'שבעה' ועם שלם שכואב ומתאבל, אלו הם הקווים העצובים לדמותו של האסון האזרחי הגדול מאז קום המדינה.

אסון שכזה מחייב ועדת חקירת ממלכתית, אין חולק. ועדה שלא תלויה באיש. ועדה שתגיע לחקר האמת. ועדה שתחשוף לנו, הציבור החרדי שהפך למרמס ועדיין נמצא בפוסט טראומה, מי האחראים למחדל המתמשך שהוביל לטרגדיה האיומה. יהיו אשר יהיו.

אסור לנו לשתוק. חובתנו להציף את קול הזעקה של רבים מהמשפחות השכולות, של הרחוב החרדי, של הציבור הישראלי כולו. נכון, הם לא מחפשים אשמים, נכון, אנו מאמינים באמונה שלימה שזו גזירה משמים, אבל מחובתנו לעשות את ההשתדלות שזה לא יקרה שוב, לא במירון ולא בשום מקום אחר.

לכן, צריך ועדה שלא תטייח. לא וועדה מטעם. לא וועדה שתחפש מי לא אשם, אלא ועדה שתמנע את האסון הבא. המניע לוועדה שכזו הוא פחות נקמה באשמים, אם ישנם כאלו, ויותר מטרה של ללמוד מטעויות העבר בשביל העתיד.

לא מדובר בהרוג אחד, לא בעשרה, לא בעשרים, לא בשלושים וגם לא בארבעים. ארבעים וחמשה קורבנות שדמם אינו הפקר. לא צריך להגיע למספר הקורבנות כדי להבין שמה שהיה - אסור שיהיה עוד, וכדי לדעת מה היה - דרושה ועדת חקירה ממלכתית.

זירת האסון (צילום: דוד כהן, פלאש 90)
זירת האסון (צילום: דוד כהן, פלאש 90)
הגדלה

אנחנו מאמינים שהכל נגזר משמיים. כמו שאמר לי אביהם של האחים אלחדד שנספו באסון, "הקב"ה בחר אותם אחד אחד", קל להבין זאת כשרואים את הפסיפס השלם של ההרוגים, מכל הגילאים, מכל העדות, מכל החוגים ומכל העולם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אך עדיין, עלינו לעשות את ההשתדלות העצמית כדי למנוע את האסון הבא. לצד ההתחזקות וחשבון הנפש האישי של כל אחד ואחד, יש את חשבון הנפש הגשמי, שחובה שגם הוא ייעשה.

הפוליטיקאים החרדים צריכים לתמוך בוועדה שכזו. להקשיב להלך הרוח ברחוב החרדי ולהבין שהציבור לא יסכים שהם יתנו את ידם לטיוח חקירת הטרגדיה.

אך בד בבד עם הקמת ועדה שכזו, צריך כבר הבוקר, להוציא לפועל את מסקנותיה.

המדינה צריכה לקחת אחריות על הר מירון, להקים גוף אחד אחראי עם סמכויות שינהל את המקום, להקצות תקציבים ומשאבים - ככל שיידרש, כדי שהמקום החשוב הזה, לכל יהודי בארץ ובעולם, שהפך ליעד התיירותי מספר שניים של המדינה, לא יראה כמו בימי הקמתה של המדינה, טלאי על טלאי על טלאי, לא יסכן חיים אדם וחיי ילדים שעולים לרבי שמעון, אלא יוכל להכיל את רבבות המתפללים, ככל שיחפצו.

זה הזמן, כבר הבוקר, להתחיל לעבוד כדי לתקן את כל הליקויים, הפגמים, התשתיות וכל מה שצריך, כדי שההר יהיה מוכן לקבל את ההמונים - מבלי להסתמך על הנס.