כיצד הבטיח הבעש"ט הקדוש לתלמיד - מקום בגן עדן?
מעשה שהיה, בזמן שהגיע הבעל שם טוב הקדוש להשתכן בקהילת מז'בוז', באותה הזמן, הוא לא היה חשוב הבעל שם טוב הקדוש בעיני החסידים - רבי זאב קיציס ורבי דוד פורקעס, מכיוון שהשם 'בעל שם טוב' - לא היה נראה לכם נאה לצדיק.
באותה התקופה, היו נפוצים 'בעלי שם' במרכז אירופה ומזרחה, ועסקו במניעת מזיקים ורוחות רעות, ורפואת חולים וכו', באמצעות קמיעות ושמות קדושים, וכן, סגולות שונות. דעת החסידים במעזיבו'ז הייתה, שעיסוק זה, לא מתאים לצדיק.
והיה להם תלמיד הגון שחלה, שהיה איש צדיק וטוב וצדיק, והלכו רבותיו לבקרו, ורצה שיקראו אליו את הבעל שם טוב הקדוש, והם - לא רצו.
ונחלש התלמיד ביותר, והסכימו רבותיו לקרוא את הבעל שם טוב הקדוש, אבל, אמרו לחולה: כל מה שידבר עימך - תודיע לנו.
וכשבא הבעל שם טוב הקדוש לתלמיד, ציווה שיצאו כולם מן הבית, ונער אחד, החביא את עצמו, ולא יצא מן הבית.
הבין ואמר הבעל שם טוב הקדוש לחולה שימות, אבל, אמר לתלמיד - דבר זה עדיין לא תקנת, ואמר לו את אותו הדבר שלא תיקן - והודה.
ואמר התלמיד: אני צפיתי ורציתי לתקן הדבר, ומה עכשיו אעשה?
אמר אליו הבעל שם טוב הקדוש: אל תדאג, אני אראה שלא יהיה שום דבר שיעכב אותך בגלל דבר זה, ואני מכניסך - לגן עדן!
ואל תגלה דבר זה לשום אדם - מה שאני מדבר עימך, והלך הבעל שם טוב הקדוש מאיתו.
וכשבאו רבותיו ושאלו אותו: מה דיבר עימו הבעל שם טוב הקדוש, ולא רצה לגלות, והנער שנחבא בבית, סיפר להם את הדברים, ושאלו את החולה אם אמת הדבר, ואמר: אמת, כן דבר עמי.
והייתה בעיניהם תמיהה גדולה על הדבר, איך יש לו ידיעה למעלה את מי יכניסו בגן-עדן...
והכריחו את החולה שייתן להם תקיעת כף, שיגלה להם איך יתנהגו עימו בעולם העליון לאחר מותו.
וכשמת התלמיד, בא אליהם, וגילה להם שהכניסו אותו לגן-עדן, ולא ראה שם את הבעל שם טוב הקדוש, ולא ידע ע"י מי הכניסו אותו לשם.
אך לא היה לו מקום בגן-עדן, כי כאשר היה יושב במקום, היה בא אחד ודוחה אותו ממקומו, וישב במקומו על מקום זה, וכן במקום אחר, וכך, העתיקו אותו מכל המקומות, ואני נע ונד, ולא ידעתי על מה ולמה זה.
והרהרתי בדעתי שהבעל שם טוב הקדוש, הבטיח לי להכניס אותי בגן-עדן - ואין לי מקום מנוחה, והיה לי מזה - צער גדול.
פעם אחת אירע שבני היכלא הלכו אל היכל אחר, והלכתי גם אני עמהם. וכשבאו להיכל הנ"ל קפצתי וישבתי אצל השולחן, והעתיקו אותי ממקומי עד - שעמדתי לפני השולחן.
וראיתי שהבעל שם טוב הקדוש, יושב ביניהם ואומר - דברי תורה.
ושאל אותם קושיא, וצווה לבני הישיבה שיתרצו לו, ולא יכלו לתרץ, ותרץ הוא בעצמו, והלכו להם כל אחד בחזרה למקומו.
ושאלתי להבעל שם טוב הקדוש: מפני מה אין לי מקום בגן-עדן?
אמר לי: מפני שנתת תקיעת כף ולא קיימת, ונגלה התלמיד לרבותיו, וסיים את דבריו לרבותיו, ואמר, ומיד באתי אליכם בחלום.
וסיפר להם את הדבר, והקושיה והתירוץ שאמר הבעל שם טוב הקדוש בגן-עדן.
ומיד באותו שבת, באו רבי זאב קיציס ורבי דוד פורקעס לבעל שם טוב הקדוש לסעודה שלישית, ואמר מהם הבעל שם טוב הקדוש - תורה זו.
וכששאל הקושיה, אמרו הם מיד את - התרוץ.
ואמר להם הבעל שם טוב הקדוש: אני יודע שהמת אמר לכם!
ומאותו היום והלאה התקרבו אל הבעל שם טוב הקדוש.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
פרשת נח - 'בא אל התיבה' אומר הבעל שם טוב הקדוש, שזהו:
סוד הדבקות באותיות התפילה, סוד – הישועה של האדם.
הבעל שם טוב הקדוש מביא - עצות נוספות לתפילה בכוונה
נתינת צדקה: נתינת צדקה לפני התפילה סגולה להצלחה בתפילה, על זה נאמר: "צדק יהלך לפניו".
יבקש סיוע ממלך העולם: לפני התפילה, יבקש מהקב"ה חיזוק וסיוע, שיוכל ויצליח להתפלל בכוונה.
התבוננות בגדלות ה' ואפסיות האדם: יתבונן האדם בגדלות ורוממות הבורא, ומנגד, באפסיות האדם, וכך יוכל להתפלל מתוך - יראת ה'.
חיזוק האמונה: האדם יכול לדבוק בה' יתברך בתפילה, אם יחזק לעצמו את האמונה, ויאמין בלב שלם - ש"מלוא כל הארץ כבודו", 'ואין אתר פנוי מיניה'.
תפילה מתוך שמחה – השראת השכינה: ישתדל להתפלל מתוך שמחה כי: 'אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה'.
אם אין שמחה - אין שכינה, השמחה מעלה את האדם והתפילה, להיכלות גבוהים - ותקובל תפילתו.
נענוע הגוף מעורר – כח בנשמה: האדם יכול לעורר את גופו תחילה, כדי שיאיר בו כוח הנשמה, ולכן, בתחילת התפילה כדאי לאדם להתנועע, והדבר יעזור לו - להצליח להגיע להתעוררות גדולה.
שילוב כח המחשבה עם נענוע הגוף: כאשר האדם ינענע עצמו, יחשוב: 'למה אני מנענע את עצמי? כי מסתמא - השכינה בוודאי עומדת לנגדי! ומכוח זה, האדם יצליח להגיע - להתלהבות גדולה בתפילה!
שמיעת מילות התפילה שקורא: וצריך האדם לשמוע את המילים שקורא, אומר הזוהר הקדוש:
"וצריך לשמוע בכל תיבה - מה שאומר, שהשכינה היא - עולם הדיבור".
וצריך, להוציא את המילים - בבהירות, וזה עושה לקב"ה - נחת רוח גדולה (הזוהר הקדוש פר' פינחס).
השקעת כוחות הגשמיים בתפילה: ישים האדם את כוחו הגשמי בדיבורי התפילה, וכך, ללכת - מאות לאות, עד שהאדם שוכח מהגשמיות, ויחשוב האדם: שהאותיות מצטרפות ומתחברות זה עם זה.
ואומר הבעל שם טוב הקדוש, זהו - תענוג גדול!
וכמה שהאדם מרגיש תענוג מדברים גשמיות, מכל שכן:
כמה גדול ועצום - התענוג שהאדם מקבל ברוחניות!
לא ירבה בדקדוקים: בכל דבר שעושה - לא ירבה בדקדוקים, כי הדבר מביא עצבות לאדם, ולא עושה לקב"ה נחת רוח, מכיון:
שהדבר גורם לאדם - להפסיד את הדרגות שיכל להשיג, לולא הדקדוקים.
אף אם לא הצלחת – עצבות 'אין': לא להיכנס לעצבות, אפילו אם שלא הצליח לכוון בתפילה - כפי רצונך:
העצבות היא - עצת היצר הרע!
אומנם, העצבות היא לא עבירה, אך בכוחה:
לבטל מהאדם לעשות הרבה מצוות, ועל כן:
היא גרועה יותר - מהרבה עבירות!
תפילה בשמחה ממעטת מחשבות זרות: אומר הבעל שם טוב הקדוש, שתפילה בכוח ושמחה גדולה, ממעטת מהאדם את - המחשבות הזרות.
להגיע לתפילה עם רצון ולעשות השתדלות: האדם צריך להגיע לתפילה עם רצון, והקב"ה בוחן כליות ולב, ומעריך ומתחשב ברצון ובכוונתה הטובה שיש לאדם, חייב לזכור:
הקב"ה רוצה את הרצון של האדם! ורחמנא ליבא בעיי!
ולכן, ההשתדלות שלך – ההצלחה בידי בורא עולם!
והכלל הזה, נכון בכל הרוחניות ועבודת ה'.
תפילה עם כוונה מועטה – יכולה להביא לדבקות נפלאה: אף אם האדם מצליח להתפלל רק - בכוונה מועטה:
יתחזק להמשיך את התפילה - אפילו במצב הזה, כי גם זה – רצון ה'!
ואפילו כזאת תפילה - יכולה להביא את האדם, שיוכל להגיע לדבקות גדולה.
חוסר תפילה בכוונה - ירידה לצורך עליה: לפעמים הקב"ה רוצה להעלות את האדם בדרגה, ובשביל שיוכל לעשות זאת, הוא צריך קודם לבטל לו את דרגתו הקודמת, דהיינו - להפיל אותו ממדרגתו הקודמת, ורק כך, האדם יכול לבוא למדרגה גבוה יותר.
העתיד לא תלוי בעבר: אסור לאדם לחשוב, ואסור לו להכליל או להחליט, שבגלל - שהיום לא הצליח להתפלל בכוונה, ככה יראו התפילות הבאות שלו בעתיד! אלא, הוא:
צריך לזכור שמדובר רק - ב'ירידה' זמנית!
אל תוותר על - תפילה בלי כוונה: אל לאדם לומר, כרגע, אני לא יכול להתפלל מתוך בכוונה, אז, לא אתפלל בכלל! אלא:
יתחיל את התפילה, וההתלהבות תגיע לאט לאט.
חשוב לזכור – מי מעכב את תפילתך? אדם שיש לו עיכובים בתפילה, שידע, שהתפילה שלו:
חשובה מאוד בשמים, ולכן, השטן מנסה - לעכב אותה!
ח"ו ניתן רשות למקטרג לקטרג: האדם צריך לזכור, שלפעמים ניתן לשטן רשות לעשות לו צער גדול, כדאי לנסות אותו!
ולכן, ידע ויזכור - תמיד! המצב הזה, גם הוא - משמים, וכך:
לא יפול לעצבות או לייאוש, או לכל - רגש שלילי אחר!
הארכה בתפילה - בתיבות מסוימות: אחד המאפיינים של תפילה בדבקות היא, שהאדם מאריך בתיבות מסוימות שמעוררות אותו לקב"ה, ומחמת הדבקות, הוא לא רוצה להיפרד מאותם התיבות.
ואם קורה לאדם כך, שידע האדם, שהתפילה בדבקות גדולה:
מכניסה אותו לעולמות עליונים, ותקובל תפילתו לרצון - בפני שוכן מרומים.
תפילה אחת בכוונה – מעלה את כל התפילות שהיו – ללא כוונה:
כלל שמאוד חשוב לזכור: כאשר האדם מתפלל תפילה אחת בכוונה הראויה, התפילה הזאת - מעלה את כל התפילות שהאדם התפלל בלי כוונה.
התפילות בלי כוונה לא הולכות לאיבוד – אל:
הם ממתינות לתפילה - אחת טובה, שיתפלל האדם, והתפילה הזאת תעלה את שאר התפילות לפני כיסא הכבוד, והם יפעלו את פעולתם.
אלו, מבחר עצות שלוקטו מצוואתו של הבעל שם טוב הקדוש, ואומר עליהם הבעל שם טוב הקדוש בסיום דבריו:
"כל מה שכתבתי, הם כללים גדולים, ונחמדים מפז רב, כל דבר ודבר הוא - כלל גדול".
ואומר עוד הבעל שם טוב הקדוש, שכללים הללו נכונים:
הן לתפילה, והן ללמוד תורה, וכל אחד יקח מהכללים, מה שמתאים לאופיו אישיותו ומצבו העכשוי.
יהי רצון שנזכה להתפלל מתוך אהבה ויראת ה' ובדבקות נפלא באור האלוקי, אור 'האין סוף' - ויעלו תפילותינו לרצון לפני שוכן מרומים, אמן!