לאחר הסערה ההלכתית ברחבי עולם התורה על זמן קריאת מגילה ברמת בית שמש ד', ולאחר שהגאון רבי משה בראנסדופר הכריז כי זמן הקריאה ברמת בית שמש ד' - הוא בט"ו, מפרסמים כעת רוב גדולי התורה וההוראה בארץ, יחד עם כלל רבני העיר בית שמש, כי אין לציית להוראה המחודשת לקרוא בט"ו, וכי זמן קריאת מגילה ברמת בית שמש ד' הוא רק בי"ד ולא בט"ו.
הרבנים מצטרפים למכתב שכתב הראב"ד הגאון רבי משה שטרנבוך, שפרס בארוכה את צדדי הנידון ההלכתי מהו זמן פורים השנה ברמת בית שמש ד', ולאחר משא ומתן נרחב בהלכה ובמציאות, הוא קובע להלכה כי גם השנה ינהגו פורים ברמת בית שמש ד' בי"ד ולא בט"ו.
כמו כן במהלך ה"שיעור כללי" שמסר אתמול (רביעי) בישיבתו, הסביר את צדדי הנידון ונימק בחמשה טעמים מדוע זמן הפורים ברמת בית שמש ד' הוא בי"ד ולא בט"ו.
כפי שכבר פורסם על הפרשה בהרחבה כאן ב'כיכר השבת', לאחר שנוספו בניינים חדשים בשכונת רמת בית שמש ד' המחברים את השכונה לאיזור 'חורבת תל ירמות', התעורר פולמוס הלכתי על קריאת המגילה ברמת בית שמש ד' הסמוכה, היות שלפי דברי הארכיאולוגים חורבת תל ירמות מיוחסת אחר העיר ירמות הקדומה המוזכרת בתנ"ך כעיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון.
מכתבים ומאמרים רבים פורסמו בנושא לכאן ולכאן, וכמו כן נערכו סיורים של רבנים חשובים באתר ירמות.
סיקור הסערה בבית שמש ב'כיכר השבת'>>
- סערה בפתח; מתי יחול פורים בבית שמש?
- האם 'בֵּית שֶׁמֶשׁ' 'ו'יַרְמוּת' הקדומים - זוהו?
- זו השאלה ההלכתית הגדולה בסוגיית בית שמש
- פורים בט"ו? ההוספה של רמת בית שמש ד'
- פורים בבית שמש; הפסק המפתיע של הרב בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר
- לקראת חג הפורים: עלייה לרגל ל'תל ירמות'
- האם החרסים העתיקים השפיעו על הפוסקים?
בשבוע שעבר נפלה ההכרעה, כאשר במכתב הבד"ץ עם חתימת הראב"ד הגר"מ שטרנבוך, בשילוב מכתב נוסף מרבני העיר בית שמש כי יש לנהוג פורים ברמת בית שמש ד' רק בי"ד, כאשר הגר"מ מציין במכתבו כי "בתשובה הארכתי והסברתי".
כעת מתפרסם מכתבו הארוך שלהגר"מ שטרנבוך בו הוא מנמק ומסביר מדוע יש לקרוא בי"ד ולא בט"ו. בסוף המכתב אף הוסיף הוראה מיוחדת על קיום מצוות "חייב איניש לבסומי" השנה, "עד דלא ידע ולא עד בכלל שלא להעלים עין ממצב אחינו שבאוקראינה".
את מכתבו פותח הגר"מ בצדדי השאלה: "נשאלתי מתושבי רמב"ש ד' אם צריכים לקרוא בב' הימים כדין ספק מוקף חומה, כיון שהם סמוכים ל"תל ירמות" שגילו שם בחפירות שרידי עיר עתיקה שהיה לה חומות והחוקרים מזהים אותו שזהו העיר ירמות הנזכר בנביא יהושע".
"והנה ראיתי מכתב הרבנים המחייבים לקרוא בב' הימים, ויסוד דבריהם שכיון שאנו רואים לעינינו ש"תל ירמות" זהו עיר עתיקה שהיה לה חומה, ורק לא ידעינן אם היתה כבר מוקפת חומה מימי יהושע בן נון, ע"כ דין "תל ירמות" כדין ספק מוקף חומה, ורמב"ש ד' הסמוך לתל ירמות קורין בב' הימים, וכמ"ש החזו"א (סי' קנ"ג ג') דהסמוך לכרך ספק מוקף חומה קורין בב' הימים עכת"ד".
בשלב זה עובר הגר"מ לדון בבירור המציאות וההגדרה של אתר תל ירמות עפ"י ההלכה: "אין נראה שם לעיניים חומה כפשוטו בגובה המקפת את כל העיר, רק גילו בחפירות שיירי כותל עבה במקום אחד, ובסמוך לו גילו בכמה מקומות שרידי אבנים בקרקע או שאר ממצאים כיוצ"ב, והארכיאולוגים משערים על סמך כמה סברות שכל השרידים הללו מצטרפים כאחד והם שרידים של חומת העיר, אבל באמת קביעת הארכיאולוגים אינו קובע עפ"י דין תורה לשנות את חזקת המקום, שקביעתם בנוי על סמך השערה בעלמא, ומצוי שהם בעצמם חוזרים מקביעתם או שיש ביניהם חילוקי דעות, ופשוט שאין במציאת השרידים עם השערות הארכיאולוגים לשנות את חזקת המקום ולהחזיקו כעיר עתיקה המוקפת בחומה".
לאחר משא ומתן נוסף בצדדי ההלכה מוסיף הגר"מ שטרנבוך כי גם לדברי האומרים שחורבת תל ירמות היא שרידי חומת עיר קדומה, עדיין תושבי רמת בית שמש ד' הסמוכים לה אינם צריכים לקרוא בט"ו, "משום שהסמוך למקום המסופק, וכמו כן הסמוך לכרך שחרב אינם קוראים בט"ו לדעת דלדעת המשנה ברורה, וגם לדעת החזון איש כיון שהסמוך נעשה סמוך רק לאחר שנחרב הכרך אין על הסמוך דין סמוך להתחייב בט"ו".
בשולי מכתבו מוסיף הגר"מ שטרנבוך הוראה מיוחדת בדבר קיום מצוות 'חייב איניש לבסומי' השנה: "בשנה זו כבר הזהירו הרבנים לקיים מצוות חייב איניש לבסומי כעיקר הההלכה באופן ד"עד לא ידע ולא עד בכלל", ולא להדר לצאת המצווה דלבסומי עד דלא ידע ממש שהוא נגד שיטת הרבה פוסקים, דנראה בזה כמעלים עין מדם אחינו שבאוקראינה שהם בסכנה בכל יום, ויש לקיים המצווה עד דלא ידע אך לא עד בכלל, אבל מאידך יש להרבות בשמחה בכלי שיר וריקודים כמו בכל שנה".
את מכתבו הוא חותם במילים "אשרינו מה טוב חלקינו שניתנו לנו ימי הפורים להראות שכל הטבע הוא נס ואין מקרה וטבע בעולם כלל, ובזה אנו מוחים את עמלק, הנני המצפה לרחמי שמים מרובים משה שטרנבוך"
