נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, נשאה הערב (חמישי), נאום חריג בחריפותו בכנס העמותה למשפט ציבורי ותקפה בעוצמה רבה את השר יריב לוין ורפורמת המשפט שלו כשניכר שהרפורמה מלחיצה במיוחד את בכירי מערכת המשפט הישראלי.
"לפני ימים אחדים הציג שר המשפטים החדש תכנית בזק לשינויים מרחיקי-לכת במערכת המשפט. למעשה מדובר במתקפה שלוחת-רסן על מערכת המשפט, משל הייתה אויב שיש להסתער עליו ולהכניעו. זו תכנית לריסוק מערכת המשפט. היא מיועדת להנחית מכה אנושה על עצמאותה ואי-תלותה של הרשות השופטת ולהפוך אותה לרשות שותקת. מסקנה זו עולה הן מן הדרך שבה בחר השר להציג את תכניתו והן מתוכנה וממהותה", אמרה חיות.
"העצמאות ואי-התלות השיפוטית הן נשמת אפו של בית המשפט, ובלעדיהן לא יוכלו שופטי ישראל למלא את תפקידם כמשרתי הציבור ונאמניו. ככל שתוכנית השינויים שהוצגה תתממש, תיזכר שנת ה-75 כשנה שבה נפגעה זהותה הדמוקרטית של המדינה פגיעה אנושה", הוסיפה חיות.
היא התגוננה כנגד הטענה שזה רצון רוב העם ואמרה: ""שלטון הרוב" הוא עיקרון יסוד העומד בבסיס המשטר הדמוקרטי – אך הדמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב. כל הטוען כי הרוב שבחר את נציגיו לכנסת, נתן להם בכך "צ'ק פתוח" לעשות כל העולה על רוחם, נושא את שם הדמוקרטיה לשווא. בית משפט עצמאי ובלתי-תלוי הוא אחת הערובות החשובות לחופש הפרט, לכך ששלטון הרוב לא יהפוך לעריצות הרוב".
"תכנית השינויים של השר מבקשת ליטול מידי השופטים את הכלים המשפטיים המשמשים אותם להגנה על זכויות הפרט ועל שלטון החוק. פסקת ההתגברות המתוכננת נותנת הכְשר לכנסת, בתמיכת הממשלה, לחוקק באין מפריע חוקים שיפגעו בזכויות אלה. מדובר בהתגברות על זכויות האדם של כל פרט ופרט בחברה הישראלית", אמרה הנשיאה.
לטענתה, "לאורך השנים הוכיח בית המשפט שהוא אכן נוהג בריסון ובאחריות ואינו עושה שימוש שלא לצורך בכלים אלה. מימושם של השינויים שפורטו בתוכנית - הוא זה שיפר את האיזון העדין ביניהן הפרה חמורה ומסוכנת. בית המשפט נמנע מלהמיר את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו שלו".
"הכלים המשפטיים שאותם מבקשת תכנית השינויים לבטל, ישללו מבית המשפט את יכולתו לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית, מדובר בשלילת כלים משפטיים השייכים לציבור, שקיימים עבוּר הציבור, ושמופעלים על-ידי בית המשפט לטובת הציבור", האשימה חיות.
היא פנתה גם לפופוליזם ואמרה: "מי שאומר לכם "לא עוד פסילת חוקים", מתכוון בעצם: "לא עוד איסור על מעצר חיילים לימים ארוכים מבלי להביאם בפני שופט", "לא עוד הגנה על זכאות של מחזיקי רכב לקבל גמלת הבטחת הכנסה". מי שאומר לכם "לא עוד פסילת החלטות בלתי-סבירוֹת באופן קיצוני", מתכוון: "לא עוד איסור על ניתוק חשמל לאזרחים בעלי קשיים כלכליים או רפואיים", "לא עוד מיגון מלא לכל מוסדות החינוך בעוטף עזה", "לא עוד ביטול הגבלות מחמירות על חופש הביטוי הפוליטי בעיתונים ובהפגנות", "לא עוד חיוב מועצה מקומית להקים מקווה עבור נשים שומרות-מצוות ביישוב שהרוב בו חילוני", "לא עוד הגנה על זכותם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים לקבל חינוך מיוחד חינם, גם כאשר שולבו במסגרות החינוך הרגיל".
"אם החלטות השלטון יהיו סוף פסוק ובית המשפט יהיה נטול כלים למילוי תפקידו – לא ניתן יהיה להבטיח הגנה על זכויות", טענה חיות.
היא התייחסה לרצון לשנות את מבנה הוועדה למינוי שופטים ואמרה: "צבר היוזמות כולל גם שינוי מבני עמוק בהרכב הוועדה לבחירת שופטים ובמתכונת עבודתה. הטענות חסרות-היסוד המועלות כנגד השיטה הקיימת לבחירת שופטים, נועדו לכסות על הסיבה האמיתית –הרצון להביא לפוליטיזציה מוחלטת של מינוי השופטים בישראל, בדרך של הקמת ועדה לבחירת שופטים אשר בה יהיה לפוליטיקאים רוב אוטומטי".
"הרשות השופטת בישראל מקיימת כיום ביקורת שיפוטית אפקטיבית ואחראית על פעולות הממשלה והכנסת, ובעשותה כן היא ממלאת תפקיד חשוב במערך האיזונים והבלמים בין הרשויות. האחריות לשמירה על שלטון החוק ולהגנה אפקטיבית על זכויות הפרט בישראל, אינה מוטלת על כתפי הרשות השופטת בלבד. הרשויות האחרות נדרשות אף הן לעמוד במשימה הלאומית החשובה הזו", הוסיפה נשיאת בית המשפט העליון.
"תכניתו של שר המשפטים החדש איננה תוכנית לתיקון מערכת המשפט – היא תוכנית לריסוקה. היא תפגע פגיעה אנושה בעצמאות ובאי-התלות של השופטים, וביכולתם למלא נאמנה את תפקידם כמשרתי ציבור. אדוני השר – לא זו הדרך!", סיימה חיות.
גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אמרה הערב בכנס כי "הצעות החוק המקודמות בימים אלה מבוססות על המוסכמה לפיה שלטון הרוב הוא עקרון היסוד בדמוקרטיה. שלטון הרוב הוא אכן תנאי הכרחי לקיום דמוקרטיה, אך הוא אינו תנאי מספיק. הפרדת רשויות, שמירה על זכויות הפרט ומניעת הפעלת כוח שרירותי כלפי המיעוט, הם ערכי יסוד. בלעדיהם לא תתקיים דמוקרטיה מלאה. כוח שלטוני בלתי מבוקר מאפשר פגיעה בזכויות אדם ובזכויות מיעוט".
לדברי היועצת המשפטית לממשלה "מכלול החקיקה המוצע, אם יתקבע בנוסחו הנוכחי, יוביל למערכת איזונים ובלמים חסרת שיווי משקל. עקרון שלטון הרוב ידחוק לפינה את יתר הערכים הדמוקרטיים".
באשר ליוזמות השונות שעל הפרק, המתייחסות למעמד חוות הדעת של הייעוץ המשפטי הציבורי וייצוג המדינה בבתי המשפט אמרה היועצת כי: "הציפייה מהייעוץ המשפטי תהא לפעול כזרועו הארוכה של השר. מדובר בשינוי הצופן הגנטי של המערכת המשפטית-ציבורית. במקום תפיסה ממלכתית של נאמנות לציבור תבוא נאמנות אישית לדרג הממנה. הנוסח של התיקון המוצע שפורסם אמש בעניין מעמד חוות הדעת של הייעוץ המשפטי הציבורי וייצוג המדינה בערכאות, לא מותיר מקום לספק. הממשלה תוכל לפעול ללא מחויבות לייעוץ משפטי".
היועצת המשפטית לממשלה התייחסה לאופן שבו מקודמת החקיקה והבהירה, כי "מערך הייעוץ המשפטי לממשלה לא היה שותף לתהליך גיבוש הצעות החוק טרם ההודעה עליהן בתקשורת. קיבלנו לידנו אך לאחרונה נוסח של חלק מהצעות החקיקה המתוכננות. בהתאם להנחיית שר המשפטים, נקיים עבודת מטה סדורה לבחינת ההצעות".
"עיצוב מחדש של "כללי המשחק" המשטריים הוא לטווח הארוך. עליו להיות שקול, זהיר, צופה פני עתיד. הסדרים חוקתיים נכון לגבש בתהליך סדור, ובטח לא בבהילות. דמותה של הדמוקרטיה הישראלית אינה רק דאגה של ממשלה זו או אחרת או של ציבור מסוים. ממשלות מתחלפות והרוב הקואליציוני של היום, עשוי להיות המיעוט של מחר. אף אדם אינו יודע מה צופן העתיד. כל אחד מאתנו עשוי להיזקק להגנת החוק", אמר בהרב מיארה.
היא הצהירה, כי "נגיש לשר המשפטים, בהקדם, עמדה מקצועית, ביחס לאותן הצעות שהועברו אלינו. יש לקוות שעמדה זו תילקח בחשבון ותסייע לממשלה לקבל החלטות טובות. בהתאם להנחיית שר המשפטים, נקיים עבודת מטה סדורה לבחינת ההצעות. כמשפטני השירות הציבורי מוטלת עלינו החובה להביע עמדה מקצועית ברורה".
לקראת סיום, ביקשה היועצת המשפטית לממשלה להעביר מסר ביחס למתקפות החוזרות כנגד פרקליטים ומשפטנים בשירות הציבורי: "שיח שכולל אמירות חסרות אחריות כגון "שלטון המשפטנים"; "שלטון הפקידים"; "כנופיית שלטון החוק ";"תופרי תיקים" וכדומה - חייב להיפסק. השיח מתלהם ומוביל לאירועים חריגים: קטלוג עובדי ציבור ברשימות. תוקפנות כלפי פרקליטים ומשפטנים באולמות בית המשפט ובמוסדות ציבור אחרים".
"זו האחריות של כולנו – נבחרי ציבור, הנהגת השירות המשפטי ציבורי, שופטים, אנשי אקדמיה ותקשורת – לפעול לשינוי חד וליצירת אווירה אחרת. אווירה שבה ניתן להעביר ביקורת, גם אם נוקבת, בשיח ענייני. על כל אחד מאתנו לקדם את העניין", אמרה הפרקליטה.