זה יכול לקרות באמצע הכנת ארוחת צהריים רגילה. השמן מתחמם במחבת, השניצלים מחכים על השיש, וברגע אחד של חוסר תשומת לב עולה עשן. כעבור רגע נוסף, להבה פורצת מתוך המחבת.
האינסטינקט הראשון הוא לכבות את האש. ומה הדבר הראשון שעולה בראש כשצריך לכבות אש? מים, כמובן.
אלא שבמקרה של שמן בוער, דווקא הפעולה שנראית הכי טבעית עלולה להפוך שריפה קטנה לאירוע מסוכן בהרבה.
למה מים עלולים להפוך את האש לגדולה יותר?
כדי להבין מה קורה, צריך להכיר את המפגש בין מים לשמן לוהט.
מים כבדים יותר משמן, ולכן כשהם נשפכים לתוכו הם עלולים לשקוע מתחתיו. אם השמן חם מספיק, המים הופכים במהירות לאדים ומתפשטים בבת-אחת.
ההתפשטות הזאת עלולה להעיף טיפות של שמן בוער לכל הכיוונים. במקום לכבות את הלהבות, המים עלולים לגרום להתזת שמן לוהט ולהתפשטות השריפה אל מחוץ למחבת.
וזה לא הסיכון היחיד.
גם מי שחושב להרים את המחבת הבוערת ולהעביר אותה לכיור עלול להחמיר את המצב. תנועה אחת לא יציבה, והשמן הבוער עלול להישפך על הרצפה, על השיש או על האדם שמחזיק במחבת.
לכן הכלל הראשון והחשוב ביותר הוא: לא שופכים מים על שמן בוער, ולא מנסים להזיז את המחבת כשהיא עולה באש.
אז מה כן עושים?
אם מדובר באש קטנה שעדיין מוגבלת למחבת, אפשר לכבות את מקור החום אם ניתן להגיע אליו בבטחה, ולהחליק בזהירות מכסה מתכת מתאים על המחבת, בלי להרים אותה ובלי להתקרב ללהבות.
המכסה חוסם את אספקת החמצן ועשוי לגרום לאש לדעוך. חשוב להשתמש במכסה שמכסה את המחבת לחלוטין, ולא במגבת, כרית או חפץ בד אחר שעלול להתלקח בעצמו.
וגם אחרי שהלהבות נעלמות, לא ממהרים להרים את המכסה כדי לבדוק מה קרה. השמן עדיין עלול להיות לוהט, וכניסת חמצן עלולה לגרום לאש להתלקח מחדש. משאירים את המחבת מכוסה עד שהיא מתקררת לחלוטין.
אבל יש גבול ברור לניסיון לכבות את האש לבד.
אם הלהבות כבר מתפשטות מעבר למחבת, מגיעות לארונות או לקולט האדים, או שאי אפשר לכסות את המחבת בלי להסתכן, לא מנסים להשתלט עליה באמצעים מאולתרים. מתרחקים, מוציאים את בני הבית אם נתיב היציאה בטוח ומזעיקים את לוחמי האש בטלפון 102.
אם הדרך החוצה חסומה באש או בעשן, אין לנסות לעבור דרכם. יש להסתגר בחדר בטוח ככל האפשר, לסגור את הדלת ולדווח למוקד הכבאות על המיקום המדויק.
הסימן שמופיע עוד לפני שהאש פורצת
לפעמים המחבת נותנת לנו אזהרה מוקדמת. השמן מתחיל להעלות עשן, אף שעדיין אין להבות.
זהו סימן לכך שהשמן התחמם יתר על המידה. במקום להמשיך בטיגון, יש לכבות את מקור החום ולאפשר לשמן להתקרר בבטחה.
כדאי גם להרחיק מגבות, נייר סופג ואריזות מאזור הכיריים, ולהקפיד שלא להשאיר שמן מתחמם ללא השגחה. בזמן טיגון, גם יציאה קצרה מהמטבח עלולה להיות ארוכה מדי.
אפשר להחזיק בבית מטף המתאים לשריפות שמן בישול, וללמוד מראש את הוראות השימוש בו. חשוב לזכור שלא כל מטף מתאים לכל סוג של שריפה.
רוב הזמן המחבת שלנו תעשה בדיוק מה שמצפים ממנה: תחמם שמן, תטגן שניצלים ותשאיר אחריה כמה כלים לשטוף.
אבל אם יום אחד תעלה ממנה להבה, ההבדל בין פעולה נכונה לטעות מסוכנת עלול להיות עניין של שניות.
ולפעמים, דווקא הדבר הראשון שהיד רוצה לעשות הוא הדבר שהכי חשוב להימנע ממנו.