בין ההרוגים יעקב חשין, בן 27, שהיה בדרכו לפגישת "שידוך" בבני ברק, ישראל וינברג, בן 26, שנסע לבני ברק לחתונה של קרוב משפחה, וחיה פרנקל, בת 23, שבהתחלה לא זוהתה ובעלה נפצע באורח קל. שלושתם תושבי ירושלים. הרוג נוסף הוא לוי יצחק אמדדי בן 17 מיבנאל. הבחור אהרון מרדכי כהן ז"ל בן 17 משכונת בר-אילן, הגברת לאה מלמוד ז"ל בת 61 מרחוב עזרת תורה שבירושלים.
כיצד ניתן להכיל האבקות הצלת איבריה של כלה טרום חופתה או דמעות הורים המחפשים בנם ונודע כי הוא הרוג נוסף בתאונה המצמררת? איה הלב שיאחסן ידיעה אודות בחור הנוסע לשמח את בן דודו ביום חתונתו וחייו נגדעים בחריקת בלמים? לב מי יכיל זעקת יתומים המבכים איבוד אימם בחטף? האם המחשבה מצליחה לעכל ידיעה אודות צעקה של בעל המתחנן לעזרה על מנת לא לאבד את אשתו?
אין חדר לב שיצליח לאחסן זאת בתוכו! "חברים יש באגד" שחה הפרסומת של אגד, אך מסתבר שכל בית ישראל כאחים זה לזה מבכים את האסון הנורא אשר פקד את כולנו. גלגלי השיגרה מונעים מאיתנו לפנות רגע מחשבה בחשיבה על הרגע הבא.
חריקה צורמנית, זעקות שבר, אוטובוס שנחתך לגזרים ולב שסוע מכאב כופה עלינו עצירת בלמי מרוץ החיים ומפנה אותנו בכפיה לחשוב על גודל מתנת החיים המוענקת לנו בכל רגע ורגע. כמה עלינו להודות על כל נשימה ונשימה, שהרי הרגע הבא אינו חושף בפנינו מה יוליד יום.
במותם, ציווו לנו על החיים. תהא נשמתם צרורה בצרור החיים ויבולע המוות לנצח., כי לא נותר כח להכיל.
]]>
