ערב יום הכיפורים תשפ"ו: האולפן של 'כיכר השבת' הפך הלילה (שלישי) לבית דין של מטה, בהגשתו של יוסי עבדו, ועם אורח מיוחד, יו"ר ארגון 'קודשא' השחוט – הרב יצחק ואחנון, נערך שידור מיוחד בו קוימו בפומבי ובכובד ראש מנהגים עתיקי יומין: סדר כפרות בתרנגול, סדר ארבע מיתות בית דין וסדר מלקות.
ה'כפרות' – כוונה, נוסח מדויק ו"חותם קדוש"
במרכז השידור עמד מנהג הכפרות בתרנגול, סמל עתיק לזיכרון הקורבן והתמורה הרוחנית. על פי הנוסח המקובל, בעת סיבוב התרנגול מעל הראש, נאמרו המילים המרגשות:
"זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה, וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים, אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם".
סוד הנוסח והכוונה: הרב ואחנון הדגיש כי שלוש המילים "חֲלִיפָתִי, תְּמוּרָתִי, כַּפָּרָתִי" ואני אכנס.... דגש על ואני אכנס לחיים טובים... נושאות בתוכן כוחות רוחניים עצומים. על פי תורת הנסתר והכוונות, בשילוב עם תפילת "בני אדם יושבי חושך", נוצרת התמרה רוחנית שבה "יוֹצֵא שֵׁם קָדוֹשׁ חותֵךְ" את גזירות הדין ומשנה את מזלו של האדם לטובה, באמצעות כוח התשובה והמעבר לחיים טובים. יש להקפיד לומר את הנוסח המדויק – ללא המילה "זאת".
הרב הדגיש כי שלוש המילים נועדו ליצור את הכוונה העמוקה, כשהאדם משליך את חטאיו ותמורתם הראויה (בכוח התשובה) על התרנגול, שאת בשרו יתנו לעניים. "זו לא פעולה מכנית, אלא תזכורת מעוררת לאדם כי דינו הוא למיתה בשל עוונותיו, ורק התשובה והצדקה מכפרים עליו וממתיקים את הדין."
סדר המיתות והמלקות: התעוררות ביראה
במהלך השידור, קוימו גם מנהגי סדר ארבע מיתות בית דין וסדר מלקות, מנהגים שנועדו לעורר את האדם לחרטה שלמה על עוונותיו, על פי סדרי התפילה המיוחדים לערב יום כיפור.
סדר ארבע מיתות בית דין
בזמן התיקון, מזכירים את ארבע המיתות שהיו נהוגות בבית דין (סקילה, שרפה, הרג וחנק), כשהם מבקשים שתמורתן הרוחנית יהיו ייסורים ומכאובי הגוף קלים, בכדי לכפר על עוונותיהם.
סדר מלקות
בו האדם לוקה ברצועה שלושים ותשע מלקות, והוא אומר את הפסוק "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן" (בנוסח הוידוי), תוך כוונה שכך יכופר לו על עבירות שחייבים עליהן מלקות. "הכאב הפיזי הקל הזה, הוא נועד לעורר את הנפש לראות את חומרת החטא", הסביר הרב ואחנון.
בדיקת הכשרות: מה עושה עוף ל'כשר'?
הרב יצחק ואחנון, שהיה אמון על השחיטה במקום, הפך את הרגע לשיעור מעשי בהלכות שחיטה וכשרות, והדגים את הדיוק הנדרש:
בדיקת הסכין לפני השחיטה
הרב הראה את סכין השחיטה החלקה, והדגים את בדיקת סכין ללא פגימה (ליטוש). "הסכין חייבת להיות חלקה לחלוטין", הדגיש, "כל פגימה קטנה יכולה לפסול את השחיטה ולגרום לטרפות. הבודק מעביר את הציפורן לכל אורך הסכין כדי לוודא שאין בה שום חריץ".
סימני השחיטה
הרב הדגים את חיתוך רוב שני הסימנים בעוף: קנה הוושט (צינור המזון) וקנה הנשימה (צינור האוויר). "יש לשחוט רוב שני הסימנים בבת אחת, בחתך חד ורצוף, ללא הפסקה או דחיקה בשחיטה", הסביר הרב.
בדיקת סימני טרפות בעוף
לאחר השחיטה, הרב ואחנון ביצע בדיקה מקצועית ומפורטת:
- בדיקת הריאה: וידוא שהריאה נקייה מחורים, מוגלות או דלקות קשות (סירכא) ושהיא אינה צמודה בצורה מסוכנת לדופן החזה.
- בדיקת הכבד והמעיים: וידוא שאין נקבים או כתמים חשודים בכבד, במעיים או בקורקבן.
- סימני הכשרות החיצוניים: הרב הזכיר את סימני ההיכר החיצוניים של עוף כשר: האצבע היתרה (האחורית הבולטת), ואיבר שנקרא הזפק (קורקבן) שניתן לקלפו.
"כל אחד מהסימנים האלה קריטי, והבדיקה חייבת להיעשות על ידי שוחט מומחה או בודק כשרות מוסמך", סיכם הרב ואחנון.
"זה הרגע שבו אנו מקיימים את ההידור הגדול של המצווה", סיכם יוסי עבדו. "הכוונה, החרטה והדקדוק ההלכתי יחד, הם אלו שמכינים אותנו ליום הכיפורים".
צפו בתיעוד המלא וקבלו התעוררות של ממש לקראת יום הכיפורים!
קרדיטים:
תחקיר והגשה: יוסי עבדו. צילום: נריה סעדיה. עריכה: דוד והבה.
הפקה וניהול המשדר: חיים הבלין.
0 תגובות