זכינו לעבור את ימי הפסח, כולנו מחפשים לקחת משהו צידה לדרך..
פסח הוא חג האמונה בו נבחרנו על ידי הבורא להיות לו לעם על ידי ניסים ונפלאות, ומאז אנחנו מעבירים את אותה אמונה, במסורת מאב לבנו, בשרשרת הדורות.
אמנם בימינו, אנו לא זוכים לראות ניסים גלויים ובכל אופן נדרשת תשומת לב לרמזים שנשלחים אלינו משמים. מצד אחד אנחנו לא יודעים חשבונות שמים, מצד שני מלמדים אותנו רבותינו שכל מה שקורה בעולם הוא לחזק אותנו בדרכינו על פי האמונה. פעמים שהמסרים סמויים, ופעמים שהם גלויים יותר.
במבט אקטואלי, קשה שלא לשים לב לרצף האירועים בתקופה האחרונה, שיש ביניהם סוג של קו רציף ומזעזע. בנסיבות טראגיות נהרגו כמה וכמה אחים, שני אחים נרצחו בפיגוע דמים קטלני, ושוב, שני אחים. לאחר מכן שתי אחיות. וכעת בערב שביעי של פסח, שוב נספו – אח ואחות.
לעניות דעתי המסר הוא ברור קצר וחד: אחים אנחנו!
*
במוצאי שביעי של פסח בחר ראש הממשלה בנימין נתניהו להסב לשולחן המימונה המסורתי בעירנו חדרה. מצאתי לנכון, להשתתף באירוע ולחזק שוב את מסר האחדות בעם ישראל.
בדבריי עמדתי על משמעות ה"מימונה" – אמונה. עברנו את ליל הסדר, עברנו את שביעי של פסח ועברנו את רוב חודש ניסן - חודש שבו הובטחנו על הגאולה, ועדיין לא זכינו לגאולה שלימה, אנו מאוימים על ידי אויבינו מסביב. ולא התקיים עדיין חזון אחרית הימים "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד. מִלְחָמָה" ועל כן זה הוא הזמן להביע את חוזק האמונה בבורא העולם ובעמו שבחר – עם ישראל – עם ישראל חי .
המשכתי בנושא קריעת ים סוף שקראנו בבוקר החג, הים נבקע לתריסר שבילים, כמניין שבטי ישראל "לגוזר ים סוף לגזרים" לשון רבים, חז"ל מתארים את השבילים שהיו שקופים כמו זגוגיות קרח כלשון הכתוב 'קפאו תהומות בלב ים'. וכאן שאלתי בשם רבי יצחק דוד גרוסמן רבה של מגדל העמק ונשיא מגדל אור , לשם מה היו נצרכים אותם שבילים, לכל שבט? ואם כבר יש שבילים מה הדגש שהם היו שקופים ? והוא תירץ תשובה נפלאה בשם תלמידי הבעש"ט, לכל שבט ישנה דרך משלו, מנהגים שונים, ואולי אף חילוקי דעות מסוימים, ולשם כך היה נצרך שביל לכל שבט באופן נפרד, אבל – וכאן מגיע האבל הגדול – השביל לא היה אטום! אדרבה, הוא היה שקוף לגמרי, שכל אחד יראה את השני, יכיר בו, ייקר אותו וכבוד הדדי יהיה נחלת השבטים ! גם היום, סיימתי למרות חילוקי הדעות, למרות הדרכים השונות, למרות חוסר ההסכמות, חובה להרגיש אחד את השני, לכבד אחד את השני והשבילים כמו אז, צריכים להיות שקופים לחלוטין, שאם נראה או נחוש מצוקה אצל האחר, מיד נחלץ לעזרה ולתמיכה ללא היסוס.
התפללתי שדבריי יפלו על אוזניים קשובות. אחרי נשא דברים ראש הממשלה שהזכיר בדבריו את נושא האחדות, תקוותי שתרמתי את חלקי בעניין.
*
זה הוא המסר לתקופתנו, עלינו לכבד את הזולת, להתמקד במאחד ולא חלילה במפריד, להיות ערניים לצרכי הזולת ומצוקתו. כאשר המסרים מן השמים מראים לנו כי אנו מאויימים ע"י אויבינו מבחוץ והנפגעים הם אחים ואחיות, זה הזמן לחזק בינינו את האחווה, יחד שבטי ישראל!
קיץ בריא ושבת שלום ומבורך.
הצגת כל התגובות