הרב ישראל אריה לייב שניאורסון | יש לו את המוח של הסבא "הצמח צדק"

בגיל שלוש חזר על כל המשניות בעל פה. ואביו העיד עליו: "יש לו את הראש של אדמו"ר הצמח צדק". וכבר בצעירתו היה בקי בגמרא ובמדרש, בהם עסק תדיר בצורת חקירה ועיון עמוק.

בשנת תרפ"ד עבר לפטרבורג והיה קרוב לאדמו"ר הריי"צ. הוא נכנס ליחידויות והתיידד עם חסידי חב"ד המקומיים. בשנת תר"צ עזב את ברית המועצות עקב רדיפות המשטרה החשאית, והשתמש בשם הכיסוי "מרדכי גוראריה". הוא עבר לברלין, שם חלה והרבי והרבנית טיפלו בו במסירות. לאחר לימודים בברלין ושהייה קצרה בפריז, עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה.

בשנת תרצ"ט נישא לגניה רויטמן, ולהם נולדה בתם היחידה דליה בשנת תש"ה.

בשנת תש"ג, כאשר הרבי הדפיס את "לוח היום יום", שלח עותק לאחיו. לאחר שעיין בו, שמח מאוד ואמר בהתפעלות: "אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה".

נסיעתו של הרב ישראל אריה לייב שניאורסון לאנגליה בשנת תש"י לוטה בערפל, וקיימות גרסאות רבות הקושרות אותה לחלקו האפשרי בתוכנית הגרעין הישראלית ולפיתוח יכולות למען ביטחון ישראל. הוא נחשב לאחד מן האישים החשובים שבן גוריון שלח אותו לאנגליה בקשר לאָטוֹם, בכל הקשור לחלקו באטום הישראלי רב הנסתר על הנגלה, ועד היום לא ידוע מטעם איזה גוף פעל ואיזה מידע העביר בנושא האטום.

ישראל אריה לייב נפטר מהתקף לב ביום י"ג באייר תשי"ב בליברפול, בגיל ארבעים ושלוש. הרבי קיבל מברק על פטירתו וביקש לדאוג לסידורים. הלוויה נערכה באנגליה ובצרפת, וגופתו הועברה לארץ ישראל. הוא נטמן בבית העלמין העתיק בצפת. הרבי שלח הוראות מפורטות לטיפול בקבורה.

הרבי דאג להסתיר את עובדת פטירתו מאמו, הרבנית חנה, בשל מצבה. הוא המשיך לבקרה וכתב מכתבים בשם אחיו ושלח אליה, עד פטירתה בשנת תשכ"ה. כיוון שלא השאיר בנים, הרבי נהג לומר עליו קדיש.

הרבי מחב"ד ביאר פעמים רבות את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה", "לייב") ואת ההוראות הנלמדות מהם לעבודת השם, כמו חיבור לתורה ("ישראל") והתגברות בתקיפות ("אריה" ו"לייב") על מכשולים בעבודת השם, גם בעניינים גשמיים.

בשנת תשפ"ג נחשף כי הניגון שישראל אריה לייב אהב לנגן הוא ניגון הפלפול, אותו למד, לדבריו, מאדמו"ר הזקן, וביקש מחברו להנציחו ברבים.