בי"ד ניסן אנו מציינים את יציאת מצרים ואת קרבן הפסח. אך מה יעשה אדם שלא היה יכול להקריב את קרבן הפסח במועדו, בי"ד בניסן? עבורו קבעה התורה מועד שני – פסח שני, בי"ד באייר.
בנביא אנו מוצאים מקרה מיוחד בו נדחה רוב קהל ישראל לעשות את הפסח במועדו השני. מעשה זה אירע בימי חזקיהו המלך. חזקיהו פעל לטהר את המקדש, את הכהנים ואת העם מטומאת עבודה זרה שנותרה מימי אביו, אחז. טומאה זו מטמאת כטומאת מת. כיוון שראה המלך שלא יספיק לטהר את רוב העם עד למועד הפסח הראשון, נועץ "המלך ושריו וכל הקהל בירושלים לעשות הפסח בחדש השני". הסיבות לכך היו "כי הכהנים לא התקדשו למדי, והעם לא נאספו לירושלים".
אף שהמלך קיבל החלטה זו, "לא הודו לו חכמים". לדעתם, "אין הצבור נידחים", אלא היו צריכים לעשות את הפסח הראשון במועדו "ואפילו טמאים". לאחר מכן, "ידע שטעה והתפלל לה' על זאת". תפלתו הייתה: "ה' הטוב יכפר בעד".
טעם קביעת פסח שני בי"ד באייר
פסח שני נקבע להיות בי"ד באייר. הרב יעקב עמדין, נתן טעם קביעת התאריך בי"ד באייר אינו רק מתן זמן מספיק (שבועיים) לטהרה מטומאה, שאם כן היה מספיק גם זמן קצר יותר. והוא כותב "שמן השמים גילו לו הטעם": הסיבה היא שבשנה הראשונה של יציאת מצרים, "אכלו מן העוגות מצות שהוציאו ממצרים עד ליל ט"ו באייר". מכאן למדים "שענין הפסח והמצה קדושתם נמשכת עד אותו לילה ותו לא". עד ליל ט"ו באייר נמשך "נס של יציאת מצרים ואכילת מצה".
ולכן, "בפסח שני, מצה וחמץ עמו בבית כמו שהיה בפעם ראשונה". מעין טעם זה כתב גם "הכהן מלובלין בספרו 'פרי צדיק'".
העליה למירון בפסח שני
במקורות שונים נזכר פסח שני כמועד עלייה לרגל למירון. כך עולה מהחיבור "אלה המסעות" שמן המאה השלוש עשרה, שלפיו "היו מתקבצים יהודים ומוסלמים במערת הלל ושמאי בפסח שני". גם "לוח קברות צדיקי ארץ ישראל", תעודה מגניזת קהיר שנכתבה במאה הארבע עשרה, מזכיר את ט"ו באייר כמועד עלייה לרגל למירון. ר' משה באסולה מספר על השתתפותו "בשיירה של יותר מאלף איש שעלו לקברי הצדיקים במירון בפסח שני בשנת רפ"ב (1522)". זהו האזכור האחרון של פסח שני כמועד עלייה לרגל למירון. "מאתה תקופה, בהשפעת מקובלי צפת, השתנה מועד העלייה לרגל למירון לל"ג בעומר".
סגולת התפלה בפסח שני
יום זה של פסח שני "מסוגל מאוד להתפלל בו על הגאולה". אנו יכולים "לבקש מהקדוש ברוך הוא 'למה נגרע'", בדומה לשאלתם של האנשים "שהיו טמאים ולא יכלו לעשות פסח ראשון". הם פנו למשה רבינו ואמרו: "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ד' במעדו".
אותו דבר אנו יכולים לעשות ביום זה: "נושאים תפלה להקדוש ברוך הוא ביום זה למה ניגרע ולא נקריב את קרבן ה' קרבן פסח ושאר הקורבנות". אנו מתפללים "ורוצים לזכות להקריב את הקורבנות בבית המקדש", "ולראות כוהנים בעבודתם ולוים בדוכנם בשירם וזמרם וישראל בנויהם ביחד עם כל עם ישראל אחינו". מי ייתן ותפלה זו תתקיים "במהרה בימינו אמן".
0 תגובות