הבוקר התעוררו תושבים רבים ברחבי ישראל בבהלה כשהרגישו רעידת אדמה חזקה בבתיהם. מוקד הרעידה, בעוצמה 6.3 בסולם ריכטר, היה בכרתים שביוון, בעומק של 83 ק"מ מתחת לאדמה. הרעידה הורגשה היטב בערים רבות, בהן ירושלים, חיפה, תל אביב, ועוד. וזו הזדמנות עברנו לעסוק בעִנְיָנָא דְּיוֹמָא בנוגע לברכה שיש לברך עליה.
המקור לברכה על רעידת אדמה מופיע כבר במשנה, (פ"ט) במסכת ברכות. שם נאמר כי על "הזיקין ועל הזוועות... אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם". ומסבירה הגמרא (נט, א) שזוועות המה רעידות אדמה (גוהא).
דעתו של רבא, שעל תופעות הטבע שהוזכרו בתחילה מברך שתי ברכות. כלומר, על רעידת אדמה יש לברך: כוחו וגבורתו מלא עולם ועושה מעשה בראשית. ואביי חולק על־כך וסובר שעל רעידת אדמה יכול האדם לבחור איזו ברכה לברך מתוך השתים, אך יברך רק אחת.
הראשונים נחלקו בדעתם ההלכתית. הבית יוסף (אורח חיים רכז) מבין שרש"י והראב"ד פסקו כרבא שיש לברך שתי ברכות. לעומתם, התוספות, הרי"ף, הרא"ש והרמב"ם פסקו כדעת אביי, שיש לברך ברכה אחת מבין השתיים לבחירתו. הרמב"ם בנוסח לשונו (ברכות י, יד) מציין שעל רעידת אדמה, רוחות חזקות, ברקים, רעמים וקול הברה חזק, מברך "ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם", אך "ואם רצה מברך עושה מעשה בראשית".
השולחן ערוך (רכו, א) פסק להלכה כרוב הראשונים, היינו כדעת אביי: "על הזיקים... ועל רעדת הארץ... אומר: בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית, ואם ירצה יאמר: בא"י אמ"ה שכחו וגבורתו מלא עולם". המשנה ברורה (ו) הכריע שיש לברך או זו או זו, ולא שתי ברכות כאחת.
בספר ברכת הבית (שער ל, א) נכתב שיש לברך את הברכה תוך כדי רעידת האדמה או תוך כדי דיבור מסיומה, שהם כשלוש שניות.
שו"ת שבט הקהתי (ה, מו) מבאר שאין צורך שרעידת האדמה תהיה מסכנת חיי אדם כדי לחייב ברכה. אף על רעידה קלה מברך, ובלבד שהיא מורגשת היטב. יתר על כן, יכול לברך גם מי שמצוי הרחק ממקום הרעש, ובתנאי שברור לו שהוא אכן מרגיש את הרעידה.
חז"ל הקדושים הורנו כי סיבות וגורמים שונים לרעידת אדמה מובאים בגמרא במסכת ברכות (נט, א) ובמקורות נוספים כמו הירושלמי (ט, ב). "בשעה שהקדוש ברוך הוא זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם, מוריד שתי דמעות לים הגדול, וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו".
0 תגובות