רבי יעקב בן אשר, המכונה "בעל הטורים", נולד בקלן, האימפריה הרומית (גרמניה), בסביבות שנת ה'כ"ט (1269). בנו השלישי של רבינו אשר בן יחיאל (הרא"ש), וממנו למד תורה. ומאוחר יותר עבר רבי יעקב יחד עם אביו לספרד.
למרות גדלותו התורנית, סירב רבי יעקב לשמש ברבנות וחי חיי דוחק, כפי שהעיד על עצמו:
"וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אבי אדוני ז"ל, כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו" (עי' טור או"ח ריש סימן רמב)
רבי יעקב ב"ר אשר, זכה לכינויו המפורסם "בעל הטורים" בזכות חיבורו האדיר בהלכה: "ארבעה טורים" העוסק בנושא מסוים בחיי היהודי: טור אורח חיים עוסק בענייני היומיום, תפילה, שבת ומועדים. טור יורה דעה עוסק באיסור והיתר, שחיטה, כשרות וטהרה. טור אבן העזר עוסק בענייני אישות ומשפחה. וטור חושן משפט עוסק בדיני ממונות, דיינות ועדות.
מייד עם חיבורו, הפך ה"ארבעה טורים" לאחד מספרי היסוד בהלכה. כמאתיים שנה לאחר מכן, כתב רבי יוסף קארו פירוש והרחבה ל"ארבעה טורים" בשם "בית יוסף", ובו סיכם את מקורותיו התלמודיים והשווה בין פסיקותיהם של הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש.
חיבור נוסף שכתב רבי יעקב הוא "פירוש בעל הטורים על התורה". ספר זה נכתב לבקשת חותנו, שמימן את הוצאת ספריו וביקש חיבור שאינו עוסק בהלכה. הפירוש שנדפס בחומשים תחת הכינוי "בעל הטורים" כולל רק את ההקדמות לגוף הפירוש, ובהן הביא רבי יעקב "פרפראות וגימטריאות וטעמי המסורות, להמשיך הלב".
דרך פירוש זו הייתה מקובלת בקרב הראשונים ובחוג חסידי אשכנז. שבו הוא מקשר בין מילים שמופיעות מספר מועט של פעמים בתנ"ך, ועל ידי הקשרים מוצא מקורות לדרשות חז"ל ומוסיף חידושים משלו. קיימת אגדה לפיה כתב את פירושו לתורה בלילה אחד ובעל פה, ללא התבוננות בספרים נוספים.
רבי יעקב ב"ר אשר בעל הטורים – עובדות והנהגות
לא אחת באו אנשים אל הרא"ש והפצירו בו שידאג לפרנסה נאותה לבנו, רבי יעקב שסבל מחרפת רעב ודלי דלות.
השיב להם הרא"ש, שגם אם ימציא לבנו מקור פרנסה, לא תועיל לו ההשתדלות והוא יישאר עני. תמהו השואלים: וכי למה יאמר כן? אמר להם הרא"ש שהוא נכון להוכיח את דבריו במעשה.
באותו זמן גרו האב ובנו בבית אחד (ויש שאמרו – אחד גר בעלייה ואחד בתחתית). נטל הרא"ש חבילת מטבעות כסף והניחה על גרם המדרגות בבית, כי ידע שבנו, אף שגדר עצמו שלא לקבל ממון מאיש, למציאה לא ימנע מלקחת. לאחר מכן שלח לקרוא לרבי יעקב בנו.
כאשר הגיע אליו הטור, שאלו אביו אם ראה בדרכו איזה דבר. השיב לו בשלילה. אמר לו הרא"ש: והלא מונח שם דבר-מה על המדרגות!
התנצל אליו הטור ואמר: אגלה לאבי את האמת. בשעה שקראת לי, הרהרתי בגודל מצוות כיבוד אב, ועלה בדעתי: מה יהיה אם חלילה תתעוורנה עיני — האם אפסיד את היכולת לכבדך כראוי? על כן ניסיתי כעת ללכת בעצימת עיניים, כדי להרגיל עצמי גם בכך.
כשראו הנוכחים זאת, הודו כולם כי הצדק עם אביו הרא"ש זצ"ל — שגם אם תעמוד לבנו פרנסה מזומנת, יישאר עני כדרכו בענווה ובפרישות.
רבי יעקב בן אשר נפטר ונקבר בעיר טולדו. מצבתו בטולדו מכונה "מצבת רבינו יעקב אשכנזי בעל הטורים". על המצבה מתואר כי כל ימיו היו מכאובים וייסורים, והוא נפטר באהבה רבה. הוא הובא לקבורה בי"ב בתמוז לצד אביו הרא"ש (אך קיימת גם מסורת לפיה רבי יעקב בן אשר נקבר באי כיוס).
רבנו בעל הטורים שמדבריו אנו חיים יהא למליץ יושר על עם ישראל שיוושע בגאולת עולמים.
0 תגובות