הנה כתב בשו"ע סי' תקנא סעי' יח "צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב וכו' ולא יכו התלמידים בימים ההם" ע"כ, ובפרי מגדים (מ"ז סקי"ח) כתב "אפילו הכאה כל דהו לא וכו'".
וכן כתב : בספר הרקח אות שט הלכות שבעה עשר בתמוז:
מי"ז בתמוז עד ט' באב אין לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות ואין להכות אפילו ברצועה את תלמידו, כדאמרינן באיכה רבתי כל רודפיה השיגוה בין המצרים, שבהם קטב מרירי וקטב ישוד צהרים. השיגו"ה בי"ן המצרי"ם בגימטריא המ"ה כ"א ימי"ם מי"ז בתמו"ז ע"ד ט' בא"ב (776). לכן אמר מקל שקד אני רואה שהוא גדל לכ"א יום.
ומקורו מן המדרש (איכה רבתי): מעשה ברבי אבהו שהיה יושב ומלמד תלמידים בבית הכנסת בקיסרין, ופתאום ראה אדם אחד שהרים מקל עץ כדי להכות את בנו, והיה מזיק אחד שעומד מאחוריו ומרים את ידו להכות את הבן במוט של ברזל שבידו, עמד רבי אבהו וצעק על אותו אדם, האם אתה רוצה להרוג את בנך? ענה לו, וכי במקל של עץ שבידי אפשר להרוג? אמר לו, אני רואה שעומד מזיק מאחוריך, ומרים ידו להכות במוט של ברזל, וממתין שאתה תכנו במקל של עץ, והוא יכנו במוט של ברזל וימות. (קכו)
הכאת התלמידים, אז והיום
אכן הכאת התלמידים בעבר היה מקובל יותר וכן כתב הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה פ"ב ה"ב): תלמידים העושים מעשים שאינם הגונים, יכה אותם המלמד, אך לא מכת אויב ולא מכת אכזרי, לפיכך לא יכה אותם בשוטים ולא במקלות אלא ברצועה קטנה. ע"כ.
אך כאמור כיום במדינת ישראל הכאת תלמידים היא אינה חוקית בישראל. על פי חוק זכויות התלמיד, כל תלמיד זכאי לכבוד ולפרטיות, ואין לנקוט כלפיו באמצעי משמעת גופניים או משפילים. הכאה של תלמיד על ידי מורה או כל איש צוות חינוכי היא עבירה פלילית ועלולה לגרור עונשים משפטיים.
0 תגובות