הערב (יום ראשון) צפוי להתרחש אירוע אסטרונומי יוצא דופן במיוחד: ליקוי ירח מלא, המכונה "ירח דם" בשל גונו האדמדם העמוק. מחזה שמימי זה ייראה היטב בשמי ישראל
במסורת היהודית ניתן למצוא התייחסויות שונות לתופעה זו. בתלמוד הבבלי (מסכת סוכה, דף כ"ט, עמוד א') מובא כי ליקוי ירח הוא סימן רע לישראל, בין היתר משום ש"ישראל מונין ללבנה", כלומר הלוח העברי מבוסס על מחזור הירח, וכן מכיוון שהירח נחשב פטרונו של יעקב, כלומר ישראל.
אולם, הנביא ירמיהו קבע שבני ישראל אינם צריכים לפחד מאותות השמים, כלומר מליקויי המאורות. התלמוד מפרש את דברי ירמיהו כתקפים "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום", כלומר שומרים תורה ומצוות. הפייטן רבי שלמה אבן גבירול, בפיוטו "כתר מלכות", רואה בליקוי הירח שיעור בכך שכל דבר נתון ביד ה', המלמד שגם גרמי שמיים חשובים כירח נתונים לשליטתו של האל.
המהר"ל מפראג, בספרו "באר הגולה", דן בסוגיה זו ומעלה את השאלה כיצד ניתן לקשור את התרחשות ליקוי המאורות בהתנהגות האדם, בעוד שברור שהדבר קורה ממילא בדרך הטבע ועל פי חשבון אסטרונומי מדויק. המהר"ל בתשובתו מציג את עקרון "סבת הסבה", ולדבריו, חכמים לא הסירו את הסיבה הקרובה (מהלך המאורות), אלא התייחסו לסיבת הסיבה.
הוא מסביר שהליקוי הוא פחיתות וחיסרון בעולם, ואם לא היה חטא בעולם, סדר הבריאה לא היה מאפשר ליקויים כאלה. מכיוון שהעולם אינו נקי מחטאים, אלוהים סידר את הנהגת העולם מלכתחילה כך שהמאורות יוכלו לקבל ליקוי. בסיכומו של דבר על פי ההלכה היהודית, אין מייחסים חשיבות מעשית לליקויי המאורות.
באשר לברכה על תופעה זו, קיימות דעות שונות: יש אומרים שיש לברך על ליקוי ירח ברכת "עושה מעשה בראשית", כדינן של כל תופעות הטבע המרשימות. מנגד, יש אומרים שאין לברך, וזאת משום שעל פי מסורת חכמים מדובר בסימן קללה, או כי אין לחדש ברכה מדעתנו.
0 תגובות