התמונה ממחאות באיראן בשלהי שנת 2025 לא מרפה מהתודעה העולמית: אדם בודד יושב בלב רחוב "ג'ומהורי" בטהראן, גבו זקוף והוא אינו נסוג מול שורת אנשי הביטחון המאיימת הניצבת מולו.
הרגע הזה, שהושווה ל"איש הטנקים" המפורסם מכיכר טיאננמן, זכה לתהודה בינלאומית יוצאת דופן כאשר מחלקת המדינה של ארה"ב פרסמה את התמונה בחשבונותיה הרשמיים תחת הכיתוב המרגש: "אילו לגבורה הייתה תמונה...".
אך מול אותו מפגין אמיץ ניצבת חומת המגן האחרונה והאכזרית ביותר של המשטר האיראני – כוח הבאסיג', מיליציית המתנדבים שמהווה את "האגרוף של המדינה" ופועלת כזרוע של משמרות המהפכה (IRGC). הבאסיג', שפירוש שמו הרשמי הוא "הארגון לגיוס המדוכאים", הוקם בשנת 1979 על ידי האייתוללה חומייני במטרה להנחיל את ערכי המהפכה האסלאמית בחברה ולהילחם באויבים פנימיים.
את המוניטין המצמרר שלהם הם רכשו לראשונה במהלך מלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80, אז הובילו "גלי אדם" של רבבות מתנדבים, בהם ילדים צעירים וקשישים, שרצו אל שדות המוקשים וקציר האש כדי לפנות דרך לצבא הסדיר.
מאז סוף שנות ה-90, בעקבות תסיסה בקרב סטודנטים, הכוח הופעל מחדש כזרוע המרכזית לביטחון פנים ולדיכוי מחאות, כשהוא פורס רשת ענפה של סניפים בכל עיר, שכונה, אוניברסיטה ואיגוד מקצועי באיראן.
סוגיית מספר החברים בשורות הבאסיג' היא נושא השרוי במחלוקת עמוקה, כשהפערים בין הצהרות המשטר לבין הערכות המומחים הם עצומים. הנהגת הארגון נוקבת במספרים רשמיים המגיעים עד ל-23.8 מיליון חברים. נתון זה נשען על חזונו המקורי של חומייני ל"צבא עשרים המיליון", מתוך תפיסה שמדינה עם צבא בסדר גודל כזה תהיה בלתי מנוצחת.
עם זאת, הערכות עצמאיות של חוקרים, מציגות תמונה שונה בתכלית המוערכת בכ-מיליון איש בלבד.
במחאות הנוכחיות של דצמבר 2025, שפרצו על רקע קריסת המטבע והמשבר הכלכלי החריף, הבסיג' הם אלו שנמצאים בחזית הדיכוי. הם מופיעים ככוחות מחץ רכובים על אופנועים, חמושים באלות ובנשק חם, ונטמעים בתוך ההמון בלבוש אזרחי כדי לזהות ולעצור את מנהיגי המחאה.
עוצמת הדיכוי שלהם באה לידי ביטוי בשיטות אכזריות שתועדו על ידי ארגוני זכויות אדם, הכוללות עינויים, אלימות, ירי מכוון לעבר עיני מפגינים ושימוש ציני באמבולנסים כדי לחטוף פעילים מבלי לעורר חשד.
המשטר מצליח לשמר את נאמנותם של מיליוני חברי הכוח דרך שילוב של אינדוקטרינציה אידיאולוגית אינטנסיבית ומתן תמריצים כלכליים משמעותיים, כמו עדיפות בקבלה ללימודים גבוהים ומשרות במגזר הציבורי, מה שהופך את הבסיג' לכוח שנוכח בכל רובד של החברה האיראנית.
0 תגובות