הסערה בעולם הערבי

שר החוץ של סומלילנד בריאיון בישראל: "כל הטענות הן שקריות"

אחרי כינון היחסים עם סומלילנד, שמהווים נכס אסטרטגי גדול עבור ישראל, שר החוץ של המדינה התראיין היום לכלי תקשורת ישראלי ודחה את הטענות של המדינות וכן את הטענות על ההכרה הישראלית - בגלל עזה (חדשות בארץ)

נתנניהו והנשיא האפריקני בשיחה בערב שבת (צילום: Dr. Mohamed Hagi)

הכותרות בעולם מתמקדות בשעות האחרונות בצעד הדרמטי והאמיץ של ירושלים: ישראל הפכה למדינה הראשונה בעולם המכירה רשמית בסומלילנד כמדינה עצמאית וריבונית. שר החוץ של הידידה החדשה של ישראל הסביר הבוקר (ראשון) איך הם רואים את ההכרה ההדדית בין המדינות.

עבד א-רחמן דאהר אדם, שר החוץ ב, התראיין לכאן רשת ב ואמר: "אנו רואים ביחסי סומלילנד ומדינת ישראל כשותפות ישירה ובעלת אופק לעתיד".

לדבריו: "ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהכירו בסומלילנד כבר בשנת 1960, וההכרה המחודשת כיום משקפת המשכיות היסטורית ולא התפתחות חדשה. שיתוף הפעולה בין המדינות יתמקד בדיפלומטיה, מסחר, טכנולוגיה, חקלאות, ניהול משאבי מים, בריאות וביטחון".

שר החוץ טען בתוקף בריאיון: "סומלילנד שואפת לשותפויות גלויות, שוחרות שלום ושיביאו תועלת לשתי המדינות".

לגבי היחסים עם ארה"ב, אמר השר: "ההכרה של ישראל בסומלילנד מחזקת את ההכרה הבין-לאומית ההולכת וגוברת בסומלילנד כמדינה יציבה, דמוקרטית ואחראית באזור שברירי. אנו סבורים שמדינות נוספות, ובהן ארצות הברית ושותפות מרכזיות בזירה העולמית, בוחנות מחדש יותר ויותר את מדיניותן על סמך עקרונות המשפט הבין-לאומי ועל סמך שלושה עשורים של שלום, ממשל תקין, יציבות, עצמאות תפקודית ומסורת דמוקרטית בסומלילנד".

האם יש קשר בין עסקה עתידית עם עזה לבין כינון היחסים, לדברי שר החוץ: "סומלילנד לא דנה ולא הסכימה לארח או להעביר אליה אנשים מרצועת עזה. מדיניות החוץ של סומלילנד מבוססת על המשפט הבין-לאומי, ריבונות ועקרונות הומניטריים. כל טענה אחרת היא שקרית ונועדה להטעות את דעת הקהל העולמית בנושא".

על הגינויים של מדינות ערב אמר שר החוץ: "המסר שלנו הוא לכבד את זה ולהתנהל בדיאלוג. המעמד של סומלילנד מושרש בעובדות היסטוריות. ההכרה בסומלילנד אינה פוגעת בשלום האזורי ואינה מערערת את האינטרסים של מדינות שכנות".

החגיגות ודגל ישראל בסומלילנד (צילום: רשתות חברתיות)

כפי שדווח בהרחבה כאן ב'כיכר השבת', רשימה ארוכה של מדינות, בהן מצרים, טורקיה, ירדן, ערב הסעודית, איראן, עיראק, קטאר, פקיסטן, לוב וכווית, מיהרו להוציא הודעות גינוי חריפות המדברות על "הפרה בוטה של החוק הבינלאומי" ופגיעה בריבונותה של סומליה.

אותן מדינות, יחד עם הליגה הערבית והאיחוד האפריקאי, מתעקשות להיאחז בסיסמאות על "שלמות טריטוריאלית", בעודן מתעלמות מהעובדה שסומלילנד מתפקדת כדמוקרטיה יציבה דה-פקטו כבר למעלה משלושה עשורים, בזמן שסומליה עצמה נתונה בכאוס. חלק מהמדינות המגנות אף ניסו לקשור את המהלך לתוכניות דמיוניות להעברת אוכלוסייה פלסטינית, טענות שנדחו בעבר על ידי כל הצדדים.

מבחינת ישראל, מדובר בשינוי כללי המשחק וברווח אסטרטגי ששווה את הגינויים הרטוריים של מדינות כמו טורקיה ואלג'יריה. ההכרה בסומלילנד מעניקה לישראל דריסת רגל באחד המסדרונות הימיים הרגישים בעולם – מצר באב אל-מנדב ומפרץ עדן, המהווים עורק תחבורה קריטי לסחר העולמי.

מעבר ליתרונות הכלכליים והגישה לנמל ברברה האסטרטגי, המהלך משפר משמעותית את האפשרויות המבצעיות של ישראל מול האיום החות'י ב, ומאפשר קרבה ליכולות יירוט כטב"מים וטילים של שלוחיה של איראן.

הצעד הזה, שנעשה ברוח הסכמי אברהם, כבר מתורגם לשותפות אסטרטגית הכוללת חילופי שגרירים ושיתוף פעולה מיידי בתחומי החקלאות, הטכנולוגיה, הבריאות והמסחר. בזמן שהעולם הערבי עסוק בתיאום עמדות מול ממשלה מקרטעת במוגדישו, ישראל בחרה להכיר במציאות בשטח ולבנות ברית עם שותפה אמינה שרוצה להצטרף למעגל השלום האזורי.

כפי שדווח אמש, מועצת הביטחון של האו"ם תתכנס לדיון דחוף בעקבות הכרת ישראל בסומלילנד. סומליה, נשיאת מועצת הביטחון לחודש ינואר, ביקשה לקיים דיון דחוף במועצת הביטחון של האו"ם בנושא הכרת ישראל בסומלילנד. הדיון צפוי להתקיים ביום שני הקרוב (29.12), בשעה 15:00 שעון ניו יורק.

שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון, התייחס לבקשה לדיון ואמר: "ישראל תפעל מתוך אחריות ושיקול דעת, ולא תירתע מדיונים פוליטיים שמנסים לערער על החלטות ריבוניות. נמשיך לשתף פעולה עם כל גורם התורם ליציבות אזורית."

בכתבה זו נעשה שימוש בצילומים אשר בעל הזכויות בהם לא נודע או לא אותר, בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות שלחו הודעה על כך בצירוף הצילום המקורי לדוא"ל desk@kikar.co.il.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (90%)

לא (10%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בהעולם הערבי: