מאז הכתה ישראל את ארגון הטרור חיזבאללה מכה ניצחת, בחסדי שמיים, החל ממבצע הביפרים המזהיר וכלה בחיסולי המפקדים עד הקודקודים הבכירים ביותר, פתחו בחיזבאללה במסע לאיתור "מרגלים" וסייעני המוסד בקרב פעילי הארגון. לאחר שחלחלה אצלם ההבנה כי הם גלויים בפני המוסד ברמות הכי פרטניות.
בשבוע האחרון דווח בלבנון על תפיסתו של מוחסן עבד אל-מוחסן סלאמה, שהיה קצין גיוס של חיזבאללה ואף השתתף בקרבות בסוריה בשנת 2016, ו"נסחט" על ידי המוסד לרגל עבורו אחר מפקדי הארגון ומחסני הנשק.
כך הוא גויס למוסד
על פי כתב האישום, סלאמה נסע לאפריקה בשל "בעיות משפחתיות", שם פותה בשיטות הפיתוי של המוסד, אך כבר באותו יום, 'גורם אנונימי' התקשר אליו ואיים להרוג אותו, ואף לחשוף אותו ולפרסם סרטון כיצד נפל באותו פיתוי - אלא אם כן יסכים לעבוד איתו. מאוחר יותר התברר לסלאמה שהמתקשר היה סוכן מוסד שהציג את עצמו כ"עאהד".
סלמה הבטיח ל"עאהד" שיעבוד איתו, ולכן הסוכן ביקש ממנו לחזור לחיזבאללה ובאופן ספציפי לענף ההנדסה בארגון הטרור. סלאמה סיפר שקיבל ממנו כארבע או חמש שיחות, כל אחת נמשכת כמה שניות, דרך וואטסאפ, בהן "עאהד" שאלה אותו אם יצטרף לחיזבאללה. הנאשם טוען שמעולם לא ניסה לעשות זאת ו"אפילו לא נכנס לבית קפה שבו היו אנשיי הארגון".
איש המוסד הציע לסלאמה את האפשרות להישאר בלבנון ולא לנסוע, בתנאי שיממן כל עסק שירצה להקים. לפני כן, סלאמה עבר על ידי המפעיל בדיקת פוליגרף, שלדבריו נכשלה לאחר שנשאל רק חמש שאלות על עניינים אישיים, כולל האם סיפר למישהו על מערכת היחסים הסודית שלו עם המוסד.
סלאמה לא הכחיש שמעסיקו ביקש ממנו מידע ביטחוני הקשור ל-17 אנשי חיזבאללה והראה לו את תמונותיהם. עם זאת, הוא הכחיש שידע את זהותם או סיפק לו מידע כלשהו על אנשי חיזבאללה או על מיקומי משרדיהם. לטענתו, "הארגון לא היה מאפשר לי לנסוע אם היה לי מידע ביטחוני עליהם".
מאוחר יותר סלאמה נסע לחופשה בטורקיה עם אשתו - ללא ידיעתו של "עאהד", שנזף בו על כך. באופן "מקרי" הוא נשדד שם ונאלץ לשוב ללבנון.
המוסד סיפק לסלאמה כרטיס זיכרון לשימוש בעת תקשורת עם המפעיל שלו, אך הוא הכחיש שאי פעם השתמש בו. הוא ניתק את הקשר עם המוסד שישה חודשים לפני מעצרו, לאחר שלדבריו קיבל "לכל היותר חמש שיחות וואטסאפ" ממספרים "אפריקאים ואמריקאים".
כאשר נשיא בית המשפט שאל אותו האם היה מעורב במבצע הביפרים, אמר סלאמה כי מעסיקו לא דיבר איתו על כך. "מעולם לא ראיתי את זה ולא נשאתי ביפר", אמר.
הדיון בבית המשפט
בדיון בפני בית המשפט הצבאי בלבנון, סלאמה הביע חרטה על מעשיו, ופרץ בבכי יותר מפעם אחת, ופנה לשופט הראשי, ואסים פיאד, באומרו: "הלוואי והייתי נחשף ולא הייתי עושה דבר כזה".
סלאמה המעיט בערכו של מעשיו בחקירתו בבית המשפט, בנוכחות עורך דינו, פאדיה שדיד, באומרו: "עשיתי טעות, אבל לא פגעתי באף אחד, ואין לי דם על הידיים".
להגנתה, טענה עורכת הדין שדיד כי "מקרה זה שונה מתיקים אחרים בהם טיפלתי בעבר", וכי "מרשה היה נתון ללחץ פסיכולוגי ואיומים", שאילצו אותו לעבוד עם המוסד.
היא ציינה כי דרישת המוסד מרשה הייתה דווקא שיחזור לחיזבאללה ויצטרף לחיל ההנדסה שלו. היא הטילה ספק במה שנאמר בחקירה הראשונית אודות 17 מפקדים של חיזבאללה ששמם לא הוזכרו בחקירה, וביקשה למחוק הצהרה זו מהפרוטוקול.
כמו כן, היא סברה כי מרשה הפר את התנאים שנדרשו ממנו (על ידי המוסד, ש.צ), שכן לא ביקש לחזור לחיזבאללה, ולא סיפק למוסד כל מידע ביטחוני.
בית המשפט קנס אותו ב13,000 דולר ומאסר לשבע שנים. לפני שבית המשפט פרסם את פסק דינו, טען סלאמה כי "קיבל הצעה לחזור לחיזבאללה וסירב".
0 תגובות