מי מאיתנו לא מכיר את זה. אנחנו מתחילים להתווכח. הטונים עולים. כל צד מתבצר בעמדתו והאווירה מתלהטת בלי שמגיעים לעמק השווה.
בין אם מדובר בוויכוח בין חברים ובין אם מדובר בוויכוח בין בני זוג, איך ניתן להתווכח באמת בצורה הנכונה ביותר בלי ששני הצדדים יצאו נפסדים?
הגיע הזמן שנענה על התשובה, אחת ולתמיד: תחפשו משהו משותף להסכים עליו ומשם צאו להתווכח.
כאשר אנחנו מחפשים בכל פעם איך השני טועה ואני צודק – מסתבר שזה בדיוק מה שהשני מחפש אף הוא. אבל כאשר אנחנו נחפש על מה אנחנו מסכימים יותר מאשר מתווכחים עליו – גם הצד השני יהיה פתוח לשמוע ולקבל מאיתנו.
לכן, בכל וויכוח ננסה לראות במה אנחנו מסכימים ובמה עוד יש לנו מה 'לגשר'.
ואם אתם חושבים שאני גאון גדול שחשבתי על זה, תראו מה כותב הרבי מליובאוויטש: "..והנקודה היא: בכל ויכוח, איזה שיהיה, יש להתחיל מהנחות מסוימות שהן משותפות לשני הצדדים, שאז יש תכלית לוויכוח, זאת אומרת, שאם צד אחד יכול לשכנע את השני על יסוד ההנחות האלו שגם השני הסכים עליהן, אז גם הצד השני מוכרח לקבל את המסקנות היוצאות מהנחות אלו. מה שאין כן אם אין הנחות משותפות לשני הצדדים, מה תועלת לאחד להתווכח על יסוד הנחות שאינן מכריחות את הצד השני, וכל אחד דורש בשלו ואי אפשר לבוא לעמק השוהה, וכל הוויכוח לבטלה".
הרבי מליובאוויטש ממשיך במכתב ומפרט גם לגבי ויכוחים בענייני יהדות: "וכן הוא בכל ויכוח בהנוגע ליהדות. ראשית כל צריך להניח את היסוד להשקו"ט שרוצים לנהל, שאם הנחה זו מתקבלת, אז מחייבת היא את המסקנות. וההנחה היא או על יסוד דברי ימי ישראל מאז ועד עתה, במובן הקיום הגופני, או על יסוד קיום ערכים רוחניים שנמסרו באופן מסויים על ידי אנשים מסויימים, או יסוד ההצלחה של עמנו להנצל מהתבוללות משך כל ימי הגלות, וכיוצא בזה.
"ולפעמים תכופות, כשמעמידים מראש הנחה מסויימת שגם על הצד השני להודות בה, ממילא שוללים ממנו את הבסיס וסותרים טענותיו מראש".
ומה לגבי מי שמחפש בכוונה להתווכח? מכירים את האנשים האלה?! לא יעזור כלום. הם כאן להתווכח. בחשד קל שהם נהנים מזה.
במכתב אחר עונה הרבי מליובאוויטש בחדות: "במה שכותב אשר לפעמים כשמדברים עם הזולת, שומע דבורים שאינם רצוים כלל וכו'. ידוע הנוהג בכגון הנ"ל, שאין להיכנס בוויכוחים כלל וכלל, כי אם להציע להם המדובר בתורתנו הקדושה, והשומע ישמע,
"ואם יש להשומע קושיות או שמחפש לקושיות, הרי יכול להורות לו כתובת רבני וזקני אנ"ש אשר בירושלים עיה"ק ת"ו ואליהם יפנה".
נסכם, בכל וויכוח נחפש במה אנחנו מסכימים ומשם נצא לוויכוח ולעיתים הדרך הטובה ביותר לנצח בוויכוח – הוא לא להיכנס אליו בכלל...