כמדי שנה, כשנעמוד בבתי הכנסת ונשמע את פסוקי מגילת רות, נגיע לרגע המרגש שבו נאמר: "וַתִּקַּח נָעֳמִי אֶת הַיֶּלֶד וַתְּשִׁתֵהוּ בְחֵיקָהּ וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶנֶת". המילים העתיקות הללו מקבלות משמעות מצמררת ואקטואלית במיוחד בימים אלו, עם ציונו של יום האומנה הבינלאומי.
בתוכנית "דבר ראשון", אירח משה מנס את מתניה הרשברג, ראש צוות ורכז השמות ב"מכון סאמיט", לשיחה על החסד הגדול ביותר שמשפחה יכולה לעשות, ועל הילדים השקופים שרק מחפשים מקום בטוח להניח בו את הראש.
לא רק סיפור מהמגילה: המציאות בשטח
"מכון סאמיט הוא למעשה זרוע מבצעת של משרד הרווחה," פותח הרשברג ומסביר את הרקע. "מאז שנת 2000 שירותי האומנה הופרטו, וכיום אנחנו מלווים מאות משפחות ברחבי הארץ. כרגע, ישנם עשרות ילדים שפשוט מחכים. הם זקוקים למשפחה חמה, לבית יציב."
לדבריו, מדובר בילדים שהוריהם הביולוגיים אוהבים אותם מאוד, אך אינם מסוגלים לגדל אותם זמנית בעקבות משברים אישיים, כלכליים או נפשיים. "לעיתים," הוא מפתיע, "ההורים עצמם הם אלו שפונים ומבקשים עזרה במציאת משפחה שתעניק לילד שלהם את מה שהם לא יכולים לתת כרגע."
השותפות המורכבת: בין אומנה לאימוץ
רבים בציבור נוטים להתבלבל בין אומנה לאימוץ, אך הרשברג עושה סדר: "זה שונה לחלוטין. באימוץ, הקשר עם ההורים הביולוגיים נחתך. באומנה – הם נשארים האפוטרופוסים. הם מעורבים בהחלטות, הם רואים את הילד, והמטרה הסופית היא תמיד לשקם את המצב כדי שהילד יוכל לחזור הביתה."
מצב זה יוצר את מה שמכנה הרשברג "קונפליקט נאמנויות". הילד מרגיש שיש לו שתי משפחות, והתפקיד של משפחת האומנה הוא לא להחליף את ההורים, אלא להיות שם עבור הילד ביום-יום, לדאוג לצרכיו הרגשיים וההתפתחותיים, תוך שמירה על קשר רציף עם הבית המקורי.
"אנחנו מנסים לשמור על רקע דומה ככל האפשר. בחברה החרדית זה קריטי – שהילד ירגיש שייך, אפילו ברמה של איך שמים לו את הפאות בבוקר."
המעטפת: אתם לא לבד במערכה
אחת החששות הגדולים של משפחות הוא ההתמודדות עם קשיים רגשיים של ילד שהגיע מרקע מורכב. כאן נכנס המכון לתמונה. "משפחת אומנה מקבלת מעטפת מקצועית וכלכלית משמעותית," מרגיע הרשברג. "יש מנחת אומנה, עובדת סוציאלית, שמגיעה לביקורי בית, עוזרת בפתרון קונפליקטים ובונה תוכנית טיפול במימון המדינה."
מהם הקריטריונים להפוך למשפחת אומנה?
- גילאי 25 עד 55 (עם גמישות מסוימת). הכנסה יציבה. ללא רישום פלילי. אישור רפואי תקין. עדיפות למשפחה שבה הילד הנכנס יהיה צעיר מהילד הביולוגי הכי קטן.
"מחפשים אנשים שצמחו מתוך קושי"
לסיום, הרשברג מבקש לנפץ מיתוס: "אנחנו לא מחפשים מלאכים או משפחות מושלמות מהסרטים. אנחנו מחפשים משפחות נורמטיביות. דווקא משפחה שעברה אתגרים בחייה, שהתמודדה וצמחה – יש לה את הכלים להכיל ילד אחר שזקוק לעזרה."
זהו ה-DNA היהודי במיטבו. הערבות ההדדית שמתחילה עוד מימי רות ונעמי וממשיכה עד היום בבתים חרדיים בכל רחבי הארץ, שפותחים את ליבם ואת דלתם עבור ילדי ישראל.
מעוניינים לשמוע עוד על אומנה? פנו למכון סאמיט והיו שותפים בחסד שישנה חיים של ילד: איזור ירושלים: 055-3077336 | איזור הדרום: 055-9137808
0 תגובות