זה היה אמור להיות עוד ערב שגרתי של סיקור מחאה חרדית, אבל עבור יואלי ברים, כתב חדשות 13, הוא כמעט הסתיים בלינץ אלים. בעצרת הענק שהתקיימה לאחרונה, מצא את עצמו ברים מותקף פיזית על ידי המון משולהב, ונאלץ להימלט על נפשו אל תוך חניון בית החולים "מעייני הישועה" בבני ברק. בריאיון סוער וכנה עם משה מנס וישראל מאיר, חושף ברים את רגעי האימה, מנתח את המשבר העמוק ברחוב החרדי, ומספק הצצה נדירה ומטלטלת למה שמתרחש מאחורי הדלתיים הסגורות של ההנהגה הפוליטית החרדית.
"היו אנשים טובים שהגנו עליי, היו חרדים שניסו להפריד, אבל ברגע שמציתים אש כזו, קשה מאוד לכבות את הלהבות," משחזר ברים את רגעי התקיפה. "קללות, בעיטות, חפצים על הראש. לא נעים בכלל".
בין סיקור לסיכון: יחסי האהבה-שנאה עם התקשורת
ברים, שמסקר את הפגנות הפלג הירושלמי והמגזר החרדי כבר למעלה משלוש שנים, מעיד כי לרוב האירועים מסתיימים ברוגע יחסי, גם אם נזרקות הערות לעבר צוותי התקשורת. "אני מבין את הסנטימנט החרדי נגד התקשורת," הוא מסביר, "במשך שנים רבות היו פה דמויות שהתבטאו באופן קשה מאוד נגד החברה החרדית. אני תמיד לוקח בחשבון את הסמל שאני מייצג – ערוץ תקשורת חילוני".
אך הפעם, האווירה הייתה שונה. לדבריו, נוכחותם של "גיבורי תרבות" מקומיים שלהבו את הצעירים ויצרו סביבה אלימה ולאומתית שפשוט לא איפשרה לצוות התקשורת לבצע את עבודתו.
מנס מצביע על הדיסוננס המובנה בשטח: מצד אחד, המפגינים צועקים ותוקפים עיתונאים, אך באותה נשימה דורשים מהם לתעד ולצלם את התנהלות המשטרה. ברים מסכים ומציף את השאלה הפילוסופית שמרחפת מעל כל הפגנה: מי צריך יותר את מי? הפלג הירושלמי את התקשורת כדי להעביר את המסר, או התקשורת את הפלג הירושלמי כדי לייצר כותרות?
"התרחיש הקיצוני מתממש": אובדן הדרך במשבר הגיוס
כשעולה שאלת הפתרון למשבר הגיוס, ברים משרטט תמונת מצב עגומה של הנהגה חסרת כיוון. הוא משווה את הפלג הירושלמי לאיתמר בן גביר בימי האופוזיציה – נוח מאוד לצעוק מהיציע, אבל קשה הרבה יותר להתמודד עם המורכבות של המציאות.
"במשך שנים סיפרו סיפורים של 'דחיית הקץ'," מנתח ברים. "כמו שאומרים שלנתניהו אין אסטרטגיה במלחמה, אותו דבר אומרים חברי כנסת חרדים: אין אסטרטגיה לפעולה החרדית מול מדינת ישראל. בסוף, אין איש אפילו אחד שאמר 'בואו נביא פתרון, נגייס את אלה שלא לומדים או ננסה לשתף פעולה עם פשרה הגיונית'."
התוצאה של ואקום המנהיגות הזה היא הקצנה דרמטית. ברים מצביע על שינוי השיח, אפילו בקרב דמויות מתונות היסטורית כמו משפחת יוסף, ובראשם הראשון לציון הרב יצחק יוסף. "פתאום התרחיש הקיצוני, שאף אחד לא האמין שיקרה – שבו יעצרו לומדי תורה – אשכרה מתרחש בפועל. היום כולם מופתעים, גם המגזר החרדי מופתע מעצמו."
הפצצה הפוליטית: הקרע הדרמטי בצמרת ש"ס
לקראת סוף הריאיון, מטיל ברים פצצה פוליטית של ממש, החושפת קרע עמוק ודרמטי בתוך תנועת ש"ס – קרע שמרבית הציבור אינו מודע לעוצמתו.
בעוד "יהדות התורה" שומרת על יציבות יחסית, ברים מתאר את ש"ס כמפלגה העוברת טלטלה אדירה. הנתק בין יושב ראש המפלגה, אריה דרעי, לבין רבני התנועה הולך ומעמיק. "חברי כנסת בש"ס מספרים על נתק עם דרעי, שמתואם עם נתניהו הרבה יותר מאשר שהוא מתואם עם הרבנים," הוא חושף.
לדברי ברים, זעם גדול שורר בחצרות הרבנים על כך שדרעי הפך ל"שליט הכל יכול", תוך דחיקת השפעתם. ההוכחה הניצחת לכך, לטענתו, היא העובדה שהרב יצחק יוסף, בנו של מרן הרב עובדיה יוסף, לא מונה לנשיא מועצת חכמי התורה – צעד שנובע, ככל הנראה, מחששו של דרעי לאבד שליטה.
אבל הדרמה לא עוצרת שם. ברים חושף בריתות מפתיעות מאחורי הקלעים: "אצל הרבנים מאמינים שאם זה היה תלוי בהם, הם היו מצליחים למצוא פתרון לגיוס. הם חושבים שההליכה עם נתניהו והעובדה שסמכו עליו – פגעה מאוד. הרב יצחק יוסף הוא חבר טוב מאוד של האדמו"ר מגור, שמכנה את נתניהו בחדרים הסגורים 'שקרן ורמאי' וסבור שהיה צריך ללכת עם מפלגות השמאל והאופוזיציה כדי להביא פטור מגיוס. אלו דברים שמעולם לא שמענו מאריה דרעי, שהוא חבר קרוב של נתניהו".
הפער הזה תורגם לאחרונה למאבק כוחות גלוי בשטח. העצרת האחרונה בהובלת הרב יצחק יוסף התקיימה, על פי גורמים בש"ס, בניגוד מוחלט לדעתו של דרעי. רק לחצים אדירים מצד חצרו של הרב יוסף על חברי הכנסת של התנועה אילצו אותם בסופו של דבר להשתתף.
האם הקרע הזה יוביל למפץ פוליטי בבחירות הבאות? "לא בטוח שנראה את הרב יצחק יוסף כל כך מהר אומר להצביע ש"ס," מסכם ברים, "בסוף אני מעריך שהוא יגיד להצביע להם, כי זו המפלגה של אבא שלו, אבל הקרעים הללו מתורגמים בשטח – ואי אפשר להתעלם מזה."
0 תגובות