
המערכה הראשונה: איך אפל "שאבה" את המחשב המודרני מזירוקס
כדי להבין את גודל הדרמה הנוכחית, האנליסט אלחנן טוויג מחזיר אותנו לשנת 1979. סטיב ג'ובס, אז יזם צעיר בן 24 בלבד, הגיע לסיור במעבדות חברת זירוקס (Xerox).
זירוקס הייתה באותה תקופה ענקית טכנולוגיה, אך כזו שלא השכילה להבין את הפוטנציאל המסחרי של פיתוחיה. עבור המדפסות שלה, פיתחה זירוקס רעיון מתוחכם: ממשק משתמש גראפי ועכבר. עד אז, המחשבים היו מכונות תעשייתיות שהופעלו באמצעות מקלדות ופקודות טקסט בלבד.
ג'ובס זיהה מיד את הפוטנציאל, סגר עם זירוקס עסקה לרכישת מניות מוזלות של אפל, ובתמורה קיבל הצצה פנימה. מעט לאחר מכן, אפל לקחה את הקונספט, שדרגה אותו למוצר מעוצב ומזמין – והשיקה את המחשב האישי הראשון עם עכבר וממשק ויזואלי. זירוקס תבעה, אך הגבול הדק בין "השראה" ל"גניבה" הוביל לפשרה, ואפל הגיעה אל פיסגת העולם.
"יש גבול דק מאוד ברמה המשפטית בין השראה לבין גניבה. אבל כולם יודעים מאיפה אפל לקחה את הרעיונות הללו – והיום הגלגל מסתובב." מספר החוקר אלחנן טווג בראיון לתוכנית דבר השבוע עם משה מנס.
הקרמה מכה חזרה: OpenAI נגד אפל
היום, אפל מוצאת את עצמה בצד הנפגע. במרכז הפרשה עומד סטארטאפ חומרה שהוקם ב-2019 על ידי מעצב לשעבר מאפל וסגן נשיא עיצוב המוצר בחברה (אדם שהיה חלק מאפל במשך 24 שנים ועיצב את האייפון, האפל ווטש והאייפוד).
בשנת 2025, ענקית הבינה המלאכותית OpenAI רכשה את הסטארטאפ בסכום עתק של 6.5 מיליארד דולר, במטרה לפתח את מה שמכונה בתעשייה "טלפון ה-AI הראשון" – מכשיר חכם המבוסס כולו על בינה מלאכותית, הפועל ומבצע פעולות באופן אוטונומי.
ומכאן, לפי כתב התביעה של אפל, החלה מסכת גניבות מתוכננת היטב:
- סחיטת עובדים וציד כישרונות: מעל 400 עובדים עברו מאפל לטובת המיזם של OpenAI.רעיונות עבודה תחת מעטה סודיות: הבכיר לשעבר זימן עובדים מאפל ל"ראיונות", השתמש בשמות קוד פנימיים והורה להם להביא עמם מוצרים פיזיים שטרם הוכרזו – כמו כיסויים ודגמי חומרה עתידיים.תסריטי התפטרות מתוכננים: העובדים קיבלו הוראות מדויקות כיצד להתפטר מאפל בהדרגתיות מבלי לעורר חשד, ואף הנחיה לעבור לתקשר באפליקציית המסרים המאובטחת Line.התחזות מול ספקים: פנייה לספק מתכות סודי של אפל תוך הצגת מצג שווא כאילו אפל אישרה לעבוד איתם במשותף.
"רקובה עד הליבה": הפריצה לשרתים והורדת המידע
שיאה של הדרמה, כפי שמופיע בכתב התביעה בן 41 העמודים של אפל (שהגדירה את OpenAI כחברה "רקובה עד הליבה"), נרשם בסיפורו של בכיר נוסף שעזב את אפל.
אותו בכיר גילה בוקר אחד כי נותרה לו גישה פעילה לשרתים הסודיים של אפל. הוא שלח הודעה לקולגה בתוך החברה: "LOL, יש לי גישה לשרתים, איזה מגניב", והיא ענתה לו: "אני על זה". במשך מספר שבועות, בעודו עובד כבר עבור המיזם של OpenAI, הוא הוריד נפחי מידע עצומים משרתי אפל ואחסן אותם אצלו. חודשים ספורים לאחר מכן, אותה עובדת מתוך אפל עזבה בעצמה ועברה ל-OpenAI.
טבלה מסכמת: זירוקס vs. אפל | אפל vs. OpenAI
פרמטרפרשת אפל וזירוקס (1979)פרשת OpenAI ואפל (הווה)הטכנולוגיה במרכזממשק משתמש גרפי (GUI) ועכבר מחשבחומרת AI, טלפון חכם עתידי וטכנולוגיות סודיותהטקטיקהסיור במעבדות, זיהוי פוטנציאל ורכישת מניותגיוס עשרות עובדים, הורדת מידע משרתים ושימוש בקודי סודהטענה המרכזיתלקיחת רעיון גולמי והפיכתו למוצר צרכניריגול תעשייתי, גניבת סודות מסחריים וציד עובדים שיטתיהשורה התחתונהאפל הפכה לאימפריה; התביעה הסתיימה בפשרהאפל תובעת בבית המשפט ומגדירה את המתחרה כ"רקובה"
בשורה התחתונה
התחרות בעולם הטכנולוגיה מביאה איתה חדשנות מדהימה, אך מאחורי הקלעים משתוללת מלחמה יצרית ויקרה. בין אם מדובר בהשראה לגיטימית ובין אם בגניבה בוטה, נראה כי הקרמה בעולם הטכנולוגיה עובדת שעות נוספות: השיטות שהזניקו את אפל לצמרת לפני 45 שנה, הן בדיוק השיטות שמשמשות כעת את המתחרה הגדולה ביותר שלה בעידן ה-AI.








0 תגובות