במסגרת התוכנית 'דבר ראשון' בכיכר השבת, התארח הרב שמעון אפללו, עובד סוציאלי קליני וראש היחידה למניעת התאבדות במשרד הבריאות לראיון לימודי הכרחי סביב אחד הנושאים הכואבים ביותר בחברה החרדית: התאבדות בקרב בני נוער.
"קודם כל תודה רבה לכם לכיכר השבת שאתם מביאים ומעלים את המודעות", פתח ואמר, "כי מותר לדבר על התאבדות וצריך לדבר על התאבדות. השאלה איך עושים את זה". הוא הדגיש כי יש לדבר על הנושא ברגישות, להימנע מהלל את המעשה או מתיאורים גרפיים, וקרא שלא להפיץ סרטונים או פרטים מפורטים בקבוצות וואטסאפ, שכן "הדברים האלה, זה דיבור לא נכון על התאבדות... כי מה זה מעורר טריגרים? זה מייצר טריגרים בקרב אנשים שנמצאים על הרצף הדיכאוני".
אפללו ניפץ מיתוסים נפוצים והכריז כי "זה מיתוס שצריך לנפץ אותו", והוסיף: "בסופו של דבר אנחנו צריכים לזכור שאבותינו עברו פוגרומים, תקופות מאוד מאוד מאוד קשות, ולא הגיעו למקומות הללו. כחברה אנחנו צריכים לומר שאובדנות איננה פתרון בשום מצב שבעולם. לכל בעיה יש יותר מפתרון אחד, וזה דבר שחשוב שאנחנו נחדד אותו".
הוא חשף את שורשי הבעיה – בדידות עמוקה וניכור – והסביר כי "אנשים שמגיעים לאובדנות, בדרך כלל מה שקדם לזה זה תחושה של בדידות מאוד מאוד מאוד קשה, ותחושה של ניתוק מהסביבה".
במיוחד הדגיש את שתי קבוצות הסיכון העיקריות בקרב הנוער: הילדים השקטים והמצטיינים, שפתאום משנים התנהגות, והילדים האימפולסיביים עם הפרעות קשב וריכוז. "הרבה פעמים אנחנו מפספסים את הילדים האלה, את הילדים השקטים, הטובים, שהם לא בעייתים", אמר, "אלה השקטים שאנחנו רואים ואנחנו אומרים וואו, איזה כיף להם, הם כאלה טובים, מציעים ציונים מצוינים".
לעומת זאת, "בהפרעות קשב וריכוז, כשהמרכיב הדומיננטי זה אימפולסיביות... זה ילד שנוהג הרבה באלימות, זה ילד שמתקשה מאוד במסגרות... זה ילדים שלפעמים, אם לא ניתן להם את הגבולות שמתאימים להם, לפעמים הילדים האלה יכולים להגיע לעברי פי פחת, ולפעמים גם להגיע לאובדנות".
המגיש, משה מנס אב לילד אימפולסיבי, חשף דילמה אישית: "חזרתי מהעצרת הביתה... ויש לי בן... והוא שאל אותי, תגיד לי, אבא, זה נכון שהיה ילד שהתאבד בעצרת? אני לא ידעתי כל כך איך להגיב לו". אפללו הנחה אותו צעד אחר צעד: "אתה תבוא ותגיד את המשפט הבא. קודם כל, תודה רבה שבאת לדבר איתי... התרחשה אובדנות.
אנחנו נשאל קודם כל מה הוא יודע. לא ניכנס לתיאורים גרפיים... במסגרת הזאת אני פונה גם לקבוצות וואטסאפ בקהילה החרדית. לא לתאר בצורה גרפית אובדנות. ולא לכתוב מיקום או לתת רעיונות... לגבי הבן שלך, לבוא ולשאול אותו מה הוא יודע על המקרה, לומר לו, יש אנשים שמתוך מצבי ייאוש מגיעים למקומות כאלה, אם האנשים האלה היו מדברים, אם האנשים האלו היו משוחחים, מן הסתם הם לא היו מגיעים לרגעים הקשים האלו".
הרב אפללו חשף סימני אזהרה ברורים: איבוד עניין בפעילויות אהובות, משפטי ייאוש כמו "אף אחד לא צריך אותי יותר", ציניות מוגזמת כמסכה לדיכאון ושינויים קיצוניים בהתנהגות דתית. "כל הבני נוער משתמשים בציניות, אבל אם הציניות היא מעל ומעבר ויותר מדי. ציניות היא לפעמים מסכה שמתחתיה מתחבאת ההפרעה הקשה ביותר שגורמת לאובדנות, שזה דיכאון", לשאלת משה הסביר "האם לציניות הזאת נלווה בעיות בתפקוד היומי? ועוד דבר הכי חשוב.. איך החבר מרגיש עם הציניות הזאת. האם הציניות הזאת חונקת כל אפשרות של שיח? שם אנחנו עושים סימן שאלה".
המסר המרכזי היה ברור ודחוף: שיחה מצילה חיים. "מילים מצילות חיים כפשוטו", אמר, "התאבדות, זו סוג של אלימות. אלימות מגיעה מאילמות, שבן אדם לא מבטא את הרגשות שלו".
הוא קרא לשאול ישירות: "אם אתם מכירים מישהו שנמצא בסיכון אובדני תיגשו אליו, תשאלו אותו שאלה מצילת חיים: יש לך מחשבות על מוות או אובדנות? אל תחשבו לרגע שזה נותן לו רעיונות לבצע. ממש לא, להפך זה מציל חיים".
במסגרת הראיון עם משה מנס ויוסי סרגובסקי נחשפו נתונים מדאיגים: גברים בסיכון פי ארבע מנשים, ישנה עלייה במקרים בגילאי 14-22, סיכון מוגבר אצל גרושים ומפוטרים. לדבריו "כשאין שיח רגשי, דיכאון ואובדנות ושאר מרעין בשין נמצאים" הוא קרא ליצור "שולחן עגול" של משפחה, קהילה וטיפול מקצועי טיפול נפשי, טוב ומקצועי, מציל חיים. כפשוטו".
0 תגובות