מתח כבד שורר בישראל בימים סוערים אלה, בהם דשדוש מלחמתי מתערבב בדיבורים על כיבוש עזה, חששות כבדים לגורל החטופים והפיצול פוליטי המאיים לקרוע את החברה.
במסגרת התוכנית 'דבר ראשון' עם משה מנס התארח ד"ר צביקה מור, אביו של איתן החטוף בעזה וראש פורום תקווה. הוא חושף תובנות נוקבות ומזעזעות על המצב – תוך קריאה לנחישות שתשנה את פני המלחמה.
"אנחנו נמצאים בימים נורא מתסכלים", פותח מנס את הריאיון, "מצד אחד דשדוש, מצד שני דיבור על הרחבת הפעולה על כיבוש עזה, מצד שלישי מה קורה עם החטופים. אנחנו, כל בית ישראל, מתפללים, בעזרת השם, לישועות. אך מה ניתן לעשות, מה לדעתך צריך לעשות?".
צביקה מור עונה ותוקף בחריפות את מדיניות המשא ומתן עם חמאס: "היא מסוכנת וחסרת תוחלת. אסור לעשות משא ומתן עם חמאס. היא שמה אותנו בעמדת נחיתות".
לדבריו, "הדבר היחיד שאנחנו רוצים נמצא רק בידיים שלו ולכן הוא יכול להתל בנו, להעלות את המחיר ולמשוך זמן. מה שצריך לעשות זה לגרום לחמאס לבוא אלינו, יותר נכון להזדקק אלינו – כלומר, רק לחץ כבד ביותר על חמאס שמכוון להשמיד אותו הוא זה שיביא את חמאס להחזיר לנו את היקירים שלנו".
הוא קורא לראש הממשלה לפעול ללא פשרות: "עם כל המאמץ הצבאי שאתה רוצה להתחיל, מכוון להביא את חמאס לשולחן המסע ומתן בלבד ובשביל עסקת ויתקוף פרק א' בלבד – אל תתחיל עם זה בכלל. זה נועד לכישלון בדיוק כמו מרכבות גדעון".
הוא ממשיך ומתאר את התוצאות הקשות של המדיניות הנוכחית: "שלושה חודשים של מרכבות גדעון השיגו לנו שליטה מאוד יפה בשטח, אבל לא החזירו חטופים ולא גרמו למותו של חמאס. ולצערנו, נפלו 40 חיילים. חייבים להעסיק את חמאס אך ורק בהישרדות שלו – ולא בשאלות האם לבוא לשולחן המשא ומתן או לא. ככה המלחמה תארך עוד עשר שנים חס וחלילה".
מנס שואל האם אין חשש מפגיעה בחטופים וצביקה עונה ברגישות מתוך כאב. "מה הברירה שהם נותנים? שמדינת ישראל תיכנע? מה המשמעות? חמאס שדורש שנצא מהפרימטר, שנחזור לגבולות של ערב שמחת תורה. חמאס יקנה נשק חדש, חמאס יחזור לחפור מנהרות ויחזור להיאבק. איך הישובים באזור עזה יחיו שם כשחמאס חוזר לשלוט? מה יהיה המסר לכל הסונים המקיפים אותנו, מאות מיליונים? ומה בדבר חמש מאות משפחות שכולות ואלפי פצועים, ואלמנות ויתומים – כל זה יהיה לשווא?".
מור דוחה את הרעיון של כניעה כפתרון. "זה לא יכול להיות לשווא", הוא קובע בנחישות, "אבל כאן חייבת להיות ההסתכלות הכללית, להסתכל על כלל ישראל ולפעול מתוך הטובה של כלל ישראל. הטובה של כלל ישראל זה שהאיום הזה שנמצא כאן על סף ביתינו יחד. ואני מאמין שזה גם מה שישיב לנו את השבויים אין לאף אחד ביטוח כזה כי אנחנו בזמן מלחמה ואנחנו עם אויב. המצב הזה שנמצאים היום שלא עושים מספיק, לא עושים את הפעולות הנכונות – דווקא הוא מסכן את החטופים".
השיח עובר לניתוח היסטורי ולקחים מהעבר. "מה שנותר זה להילחם כמו שאברהם אבינו נלחם", הוא מצטט, "ומשום מה הוא לא עשה פדיון שבויים, הוא לא שילם למלכי צפון. שמעון ולוי, דוד המלך, וישראל במלחמת הכנעני – מלך ערד, הם לא עסקו בפדיון שבויים. עכשיו, זה מה שעשו שלושת האבות, וגם אז זה לא היה מקום לפדיון שבויים".
הדיון עובר לאחדות הלאומית שהתפוגגה. "בתחילת המלחמה הייתה אחדות", שואל מנס. "עכשיו אנחנו לא ממש שם ואולי אין באמת היתכנות במציאות הזו לניצחון מוחלט". מור עונה בנחישות: "הרצון של עם ישראל הוא להשיב את השבויים הביתה, אבל הוא לא מוכן למשכן את העתיד שלו. הדברים באים יחד – כשאתה מכניע את חמאס, אין לו ברירה והוא מוסר לידך את השבויים תמורת היציאה שלו למדינה שלישית".
השיח עובר לנימה אישית. "ספר לנו על איתן הבן שלך", מבקש מנס, "מאיפה הכוחות? מאיפה התקווה? תן לנו קצת אופטימיות". מור משיב: "כשכל אחד מאיתנו מבין את התפקיד שלו בעולם, מבין שהמטרה זה עם ישראל והקדוש ברוך הוא נתן תורה לעם ישראל, הוא לא נתן אותה לצביקה ולא למוטי, נתן אותה לעם ישראל. דרך זה זה גם הגיע אליי, ברוך השם. המטרה זה עם ישראל, וכשכל אחד מבין שהוא נולד, הוא יצא פה כדי שדרכו עם ישראל יהיה יותר צדיק, יותר קרוב לשמיים, יותר חכם וגם יותר חזק – כי אנחנו חיים כבשה בין 70 זאבים – זה נותן המון כוח להמשיך כמה זמן שצריך".
0 תגובות