דלג לתוכן הראשי
ראיון גלוי ומטלטל

"עבר 5 ישיבות וחשבו שאין לו סיכוי": המוסד שמציל את הנערים שכולם כבר ויתרו עליהם

שנת הלימודים נפתחת, אבל עבור לא מעט הורים זהו רגע של חרדה עמוקה: מה עושים כשהילד לא מוצא את מקומו, צובר תסכולים והביטחון העצמי שלו מתרסק? | הרב נחמן דובדבני, מנהל מוסד 'נתיבי נועם' שחוגג 20 שנות הצלחה, בראיון גלוי ומטלטל על הדרך להחזיר לנערים את הניצוץ בעיניים – ולהורים את הנחת

ממ
מקודם |
מרגישים שהבן שלכם הולך לאיבוד במסגרת הנוכחית? אל תחכו להידרדרות - הרב דובדבני באולפן כיכר
מרגישים שהבן שלכם הולך לאיבוד במסגרת הנוכחית? אל תחכו להידרדרות - הרב דובדבני באולפן כיכר (צילום: כיכר השבת)

תחילת שנת הלימודים היא בדרך כלל תקופה של התרגשות והתחדשות. קונים ספרים, מגהצים חולצות לבנות, וכל בחור צועד לישיבה שלו בתקווה גדולה.

אבל ישנם בתים שבהם פתיחת השנה מלווה במועקה כבדה בלב.

אלו הבתים של הנערים ה"שקופים" – נערים מוכשרים, טובים ונורמטיביים לחלוטין, שלא מצליחים להשתלב במסגרת הרגילה. לפעמים זה ליקוי למידה שלא אובחן בזמן, לעיתים קושי רגשי שנצבר לאורך השנים, לחץ חברתי או סתם חוסר התאמה לכיתה עמוסה של 40 תלמידים.

התוצאה כואבת: הנער מרגיש כישלון, מפתח בעיות התנהגות מתוך שעמום ומצוקה, ועובר ממוסד למוסד. הסטטיסטיקה קורעת לב –

נער ממוצע שמגיע לטיפול עבר כבר כ-5 מוסדות שונים

, ובכל מקום השדר היה דומה: "אין לנו איך להתמודד איתך".

"אנחנו לא קוסמים – אנחנו פשוט רואים את הנער"

מי שבחר לקחת את האתגר הזה בשתי ידיים הוא הרב נחמן דובדבני, איש חינוך ותיק ומנהל מוסד 'נתיבי נועם', הפועל כחלק מרשת מוסדות 'מגן אברהם'. המוסד פותח בימים אלו את שנתו ה-20 – שני עשורים של הצלת נפשות פשוטו כמשמעו עבור נערים בגילאי 10 עד 18.

"כשאני יושב לראיון עם תלמיד ושואל אותו איפה למדת, התשובה כמעט תמיד כוללת רשימה ארוכה של מקומות," משתף הרב דובדבני בכאב. "אף אחד במערכת הרגילה לא בנוי להתמודד עם הקשיים הייחודיים שלהם. אנחנו ב'נתיבי נועם' בחרנו דווקא באותם נערים שאף אחד לא רצה. ואנחנו רואים פעם אחר פעם:

ברגע שילד מקבל את המענה המדויק לו – האתגרים פשוט נעלמים."

ב'נתיבי נועם' פועלת מעטפת מקצועית רחבה הכוללת יועצת חינוכית, עובדים סוציאליים ומטפלים רגשיים, לצד צוות מחנכים מסור שנמצא במקום כבר שנים רבות. לצד הלימודים, המוסד מציע מגמות מגוונות, חוגי ספורט, אומנות, נגרות, בישול ואפייה, טיולים ואטרקציות יוצאות דופן – מתוך הבנה שכל הצלחה של נער, ולו הקטנה ביותר, בונה את עולמו הפנימי.

"אצלנו, אם תלמיד הבקיע שער במגרש הכדורגל, המורה מביא אותו למנהל בגאווה כדי שיקבל לחיצת יד ומילה טובה, בדיוק כמו בחור ששאל קושיה מצוינת בגמרא. הצלחה היא הצלחה, וממנה צומח הביטחון העצמי."

מילד שלא העז לעלות לאוטובוס – לקצין מוערך

הגישה הזו מוכיחה את עצמה בסיפורים בלתי נתפסים. הרב דובדבני מספר על נער שהגיע למוסד בגיל 12:

"הוא נכנס לראיון עם הראש מושפל עמוק לרצפה. ההורים שלו היו מיואשים וראו בו כישלון מוחלט בגלל קושי חמור בקריאה. מקומות אחרים היו מנסים לכפות עליו שעות של קריאה, אבל אנחנו הבנו שהבעיה היא לא הקריאה – הבעיה היא שהנפש שלו מרוסקת.במשך תקופה שמנו את הקריאה בצד. בנינו לו חוויות של הצלחה, חיזקנו את האישיות שלו, והמטפלת הרגשית ליוותה אותו צעד אחר צעד – אפילו ברכישת היכולת הפשוטה לעלות לבד על אוטובוס. לאט לאט הוא זקף את הראש.ליווינו אותו לראיונות עבודה, עמדנו מאחוריו בכל צעד, והיום? הוא משרת בתפקיד בכיר במשמר הגבול, מתקשר אלינו מדי שבוע לספר על ההצלחות שלו, ואנחנו גאים בו עד דמעות."

הקשר שלא נגמר: "הוא שמר לי מקום לידו בחתונה"

הסוד של 'נתיבי נועם' טמון במה שכסף ותקציבים לא יכולים לקנות: קשר אישי עמוק שאינו תלוי בדבר.

אם תלמיד מאחר בשעה – הטלפון מהמחנך מגיע מיד מתוך דאגה ואכפתיות. כשתלמיד חוגג שמחה משפחתית, הצוות שם בשבילו.

"הייתי בחתונה של אחות של תלמיד," נזכר הרב דובדבני. "הגעתי מאוחר בלילה לירושלים, וכשרק החניתי את הרכב ראיתי אותו תלוי מהחלון וצועק לי בהתרגשות: 'הרב נחמן! הרב נחמן!'. עליתי לאולם וראיתי שהוא שמר לי את הכיסא הצמוד אליו. הוא לא חיפש לשבת עם אף אחד – הוא פשוט חיכה שמישהו מהישיבה יבוא ויהיה גאה בו. הקשר הזה ממשיך איתם לחיי הנישואין, לעבודה ולכל תחנה בחיים."

הורים, אל תגידו "יהיה בסדר": היום ההידרדרות מהירה מתמיד

לא מעט הורים נוטים להדחיק את המצב. הם רואים שהילד לא מוצא את עצמו, נשלח הביתה שוב ושוב, אבל מקווים שבדרך נס "הוא יגיע לישיבה גדולה והכל יסתדר מעצמו".

לרב דובדבני יש מסר חד וברור עבורם:

"הגישה הזו הייתה אולי נכונה לפני 30 שנה. היום, בעולם של טכנולוגיה ופיתויים, המדרון תלול במיוחד והנפילה עלולה להיות בור ללא תחתית."

"הנשירה מתחילה מתסכול וחוסר סיפוק. כשהנער מרגיש דחוי וחסר ערך במסגרת הרגילה, הוא יחפש את המשמעות במקומות אחרים. ברגע שמעניקים לו מסגרת נכונה – אולי כזו שונה ממה שחלמתם בהתחלה, אבל כזו שממלאת אותו, מעצימה אותו ונותנת לו כלים לחיים – הוא פורח, נשמר מכל משמר, ובונה אישיות בריאה."

גם לגבי ההמשך – בין אם מדובר בהמשך לימודים, הכשרה מקצועית או שירות במסגרות מותאמות (כמו שירות צבאי עם גבולות ברורים ומעטפת שומרת) – בוגרי 'נתיבי נועם' יוצאים כשהם גאים בזהותם, שומרים על קשר חם עם המוסד, ומהווים מקור של גאווה ונחת אמיתית למשפחותיהם.

חנוך לנער על פי דרכו – הבחירה בידיים שלכם

הבן שלכם הוא לא עוד מספר במערכת. יש לו נשמה, יש לו כישרונות, ומגיע לו מקום שיאמין בו, ירים אותו ויצעד איתו יד ביד אל עבר עתיד בטוח ומצליח.

שנת הלימודים רק התחילה – זה הזמן לעשות את הצעד הנכון עבורו ועבור המשפחה כולה.

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

תוכן שאסור לפספס:

אולי גם יעניין אותך:

עוד בדבר ראשון: