במסגרת התוכנית 'זמן אומנותינו', משה מנס התיישב לשיחה עם אלקנה לוי – אמן, צלם ולוחם בחיל התותחנים. הוא הגיע אל האולפן כשבידו ספרון איורים ייחודי, עמוס ברישומים ריאליסטיים וטקסטים נוקבים המתעדים את חוויות המלחמה והמילואים.
בשיחה גלויה, כואבת ונטולת פילטרים, התפתחה דרמה שקטעה לרגע את העיסוק הטהור באומנות לטובת שיח נוקב על אמונה, מילואים, שכול והתנגשות העולמות בין החזית לציבור החרדי.
"רציתי להגיד להם באוטובוס: אני לא בבית בראש השנה"
כבר בפתיחת הריאיון, לוי לא הסתיר את המטען החורג שהוא נושא עמו מתקופת המילואים הממושכת במוצבים המבודדים של החרמון.
"בניתי סוכה שאני כמעט לא אשב בה", הוא מספר, "מחר אני עולה צפונה למוצב מתחת לחרמון, בין סוריה ללבנון, ואחזור רק בסוף החג".
"כשנסעתי באוטובוס חרדי לפני ראש השנה, רציתי לעמוד ולזעוק: תדעו שאני לא בבית, אשתי והילדה יהיו לבד. אני לא מחפש להתנגח, אני פשוט רוצה שיח. להתקרב, להבין אחד את השני", הוא אומר בכאב.
מנס מצדו הרגיע והסביר כי מדובר בפער מורכב ובחשש, ולא בחוסר אכפתיות: "אם מישהו יהיה בצרה, החרדים ירוצו לעזור. יש פה סוגיה פוליטית עמוקה, אבל הלב של כולנו פועם יחד".
הציור ככלי להחלמה מטראומה
לוי גילה כי הקשר שלו עם האומנות לא החל בילדות, אלא מתוך חיפוש רוחני עמוק לאחר סיום הישיבה. עבורו, הציור והרישום היו לחבל הצלה נפשי ברגעים הקשים ביותר של הלחימה.
לקראת הסבב השני בצפון, החליט להתייחס לשירות המילואים כ"שהות אומן" מטעמו של משרד הביטחון. הוא לוּוה רוחנית ומקצועית על ידי אוצר האומנות דורון רבינה.
"בסבב הראשון חוויתי את התקף החרדה הראשון בחיי", הוא מספר, "הרישום ביומן העניק לי 10 דקות של גאולה וניתוק מוחלט מהמציאות המאיימת".
לוי שיתף באירוע טראומטי שבו נפלה רקטה בקרבתם, חברו סער נברסקי הי"ד נהרג ושלושה נוספים נפצעו. "באותו רגע חשוך, חיפשתי בזירה חפצים בצבע תכלת וצילמתי אותם. קראתי לסדרה 'חתיכות משמיים'. כשהשמיים נופלים עליך, האומנות עוזרת לפרק את הזוועה ולהתמודד איתה".
מפגש העולמות ביומן האישי
תוכן היומן של לוי מציג ניגודים חריפים – לצד איורים של פגזים במשקל 40 ק"ג ו"קאדרים" (תרטורים) של ערב ראש השנה, מופיעים תיעודים של כרזות מתוך השכונות החרדיות.
"חזרתי הביתה וראיתי שלט של ילדים בני שלוש: 'נמות ולא נתגייס'. הייתי חייב לרשום את זה ביומן. זו התנגשות עולמות שאני מתקשה להבין, אבל אני רוצה להמשיך לחפש את התשובות".
ליצור כדי לחיות
לוי, שסיים לאחרונה גם לימודי תרפיה באומנות, מציע לכל אדם להשתמש ביצירה כדי להתגבר על משברים וטראומות – בין אם מדובר בציור, בכתיבה, בצילום ואפילו במיזמים טכנולוגיים. לדבריו העיסוק ביצירה גם מוציא את האדם מתוך הבועה הכואבת ומעביר אותו למקום בונה."אני כל החיים בחיפוש אחרי הקב"ה, האמונה והביטחון. הציור מאפשר להתבונן פנימה, אל מעבר לעולם החומרי".
הריאיון המרגש נחתם באיחולי חג שמח מצידו של משה מנס, מתוך תקווה כי השיח האומנתי והאנושי ימשיך לבנות גשרים בין המחנות.
0 תגובות