חצי שנה לאחר שמעדה בביתה ועברה לשיקום, הלילה (ראשון) הלכה לעולמה בבית החולים הדסה בירושלים, הרבנית ברוריה דיוויד ע"ה, בתו היחידה של בעל הפחד יצחק, הגאון רבי יצחק הוטנר, ורעייתו של יבל"א ראש ישיבת פחד יצחק וכולל אור אליהו בא"י וישיבת רבינו חיים ברלין בארה"ב, הגאון רבי יונתן דוד דיוויד שיבלח"א.
הרבנית מעדה בביתה שבשכונת הר נוף בירושלים לפני כחצי שנה, לאחר טיפול ממושך בבית החולים, היא הועבר לשיקום ב'טובי העיר', ובימים האחרונים הורע מצבה בשל זיהום שהתפשט בגופה, עד שכאמור נפטרה הערב. הלוויתה תצא מחר (שני), בשעה 10:45 בבוקר מרחבת הישיבה ברחוב הקבלן 42 בשכונת הר נוף בירושלים.
הרבנית ע"ה נולדה לפני 84 שנים בארה"ב לאביה ראש הישיבה הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל, בעל ה'פחד יצחק' - לאחר התקופה הקצרה בה התגורר לאחר נישואיו בארץ ישראל בשכונת שערי חסד.
הרבנית ערכה מספר כרכים של הספרים של אביה - כפי שתיאר הגר"י הוטנר זצ"ל בריאיון עיתונאי שנערך עמו בשנת תשל"ח, הרבנית ע"ה היא זו שכתבה את המאמרים הסופיים בספרי פחד יצחק, הוא היה מכתיב לה מילה במילה, והיא כותבת מפיו.
כמו כן, תלמידים מספרים בשיחה ל'כיכר השבת': "כי בנוסף על המאמרים שבספרי פחד יצחק אותם הכתיב הגר"י הוטנר זצ"ל מילה במילה, וכתבה הרבנית, את 'קונטרסי הרשימות' ביידיש הנמצאים בסוף הספרים כתב אביה כתב כרשימות הכנה למאמרים, ואילו את שני הספרים 'מאמרי פחד יצחק' על פסח וסוכות, אכן ערכו וכתבו היא ובעלה, והפער הסגנוני בין שני כרכים אלו לספרי פחד יצחק בולט מאד. יוצא מן הכלל הוא הספר פחד יצחק על שבועות שהיה כמעט מוכן לדפוס ואבד בחטיפה, ותלמידים טרחו בשחזורו מתוך רשימות ומפי ספרים וסופרים ויליף חיפוש מחיפוש ונר מנר כמתואר בהקדמה שם, אשר בספר הזה באמת הייתה עבודה של עריכה של חומר שיצא לאור בחייו".
הרבנית רכשה השכלת כללית ואף קיבלה תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה הנחשבת לאחת האוניברסיטאות המובילות בארה"ב, על עבודתה - מפעלו של מהר"ץ חיות אשר מהווה את עבודת המחקר האקדמית המקיפה ביותר שנכתבה על אודותיו עד היום. בהגיעה לפרקה, היא נישאה לאחד מתלמידיו הגדולים והדגולים של אביה - הגאון רבי יונתן דוד דיוויד שיבל"א, שזכה להינשא לבתו היחידה של ראש הישיבה בה הוא למד.
מספר שנים לאחר החתונה, לאחר ביקור בארץ, בד' אלול תש"ל היא חזרה עם אביה ובעלה לארה"ב והיא הייתה בין החטופים ב'חטיפת שדה דוסון', חטיפה שהתרחשה במהלך סדרת אירועי טרור שכונו 'ספטמבר השחור' ובוצעו על ידי ארגוני מחתרת שהיו מזוהים עם אש"ף. עולם הישיבות שהיה בעיצומו של 'זמן אלול', הרבה בתפילות ובתחנונים לשחרורם של ראשי הישיבה שלבסוף שוחררו בריאים ושלמים כשלושה שבועות לאחר מכן בעצם יום השבת - כ"ה באלול.
כאשר החליט אביה הגר"י הוטנר מייד לאחר מלחמת יום הכיפורים, בחשון תשל"ד, לממש את תכניתו ולעלות לא"י ולקבוע בה את בית מדרשו, הצטרפו אליו היא ובעלה שלא זכו לזרע של קיימא ומספר תלמידים ומשפחותיהם, ופתחו סניף של הישיבה והכולל - ישיבת רבי חיים ברלין, אשר לאחר פטירת הגר"י הוטנר בכסליו תשמ"א, נקרא על שמו 'בית המדרש פחד יצחק', תחילה בשכונת מטרסדורף, ולאחר מכן במבנה הקבע בשכונת הר נוף בירושלים.
הרבנית עסקה בחינוך וניהלה ביד רמה במשך עשרות בשנים את הסמינר אותו הקימה ואשר עמדה בראשו, המוכר בכינויו הלועזי BJJ, שיועד לבנות חו"ל לשנת התעלות והשלמות בלימודי הקודש בא"י, והפך למודל לכל הסמינרים במתכונת זו שבאו אחריו. הרבנית העבירה שיעורים קבועים לתלמידותיה מידי שבוע, כאשר גם לתלמידות שנישאו יוחדו שיעורים קבועים עבורן, אלה הועברו בביתו של אביה, ברחוב סורוצקין בירושלים.
אך את עיקר עיסוקה ראתה הרבנים בשקידה על עריכת ספרי אביה והפצת תורתו, ולעמידה כל העת לימין בעלה ראש הישיבה ותלמידו המובהק של אביה, הן בהרבצת התורה בשיעורים הקבועים על המסכתות בישיבה, הן בשיעורי המחשבה, במאמרים ובוועדים והן בהוצאת ספריו שנדפסו בשנים האחרונות.
תלמידי הישיבה מתקופות שונות- מספרים בכאב ל'כיכר השבת', "אנחנו זכינו כולם לסעוד על שולחנה תמידים כסדרם, בשבתות ובמועדים", הבוגרים מתארים כיצד הכירה כל אחד מהם בשמו, וזיהתה את את ילדיהם הקטנים בשמותם. תלמידים מספרים כי היה זה חזון נפרץ כאשר נקלעו לבית, והיא קמה לפתוח להם את הדלת, לראות כי על הכורסה או לצד השולחן מונח ספר משנה ברורה פתוח.
"סבר פניה הנעימות, לצד חכמתה וחריפותה, תבונתה ופקחותה, ההוד וההדר, העוז והענוה, החיל והחוסן - היו לשם דבר. עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון", סופדים התלמידים בכאב.
הערב כאמור למגינת לב אלפי תלמידים ותלמידות ברחבי העולם, היא השיבה את נשמתה ליוצרה.
ת.נ.צ.ב.ה