כששפיגלר, האיש שהוביל את המוסד לביטוח לאומי ביד רמה במשך שנים, פותח את הפה – המערכת הכלכלית מקשיבה. הפעם הוא לא חוסך במילים ויוצא למתקפה חריגה בחריפותה נגד אגף התקציבים באוצר, כשהוא מטיח בהם האשמות קשות על שימוש פסול בכספים שנועדו להגן על החלשים.
עבור מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי לשעבר, לא מדובר בוויכוח טכני על סעיף תקציבי, אלא בקרב על הבסיס המוסרי של המדינה. הטענה שלו פשוטה אך מהדהדת: דמי הביטוח שאזרחי ישראל משלמים מדי חודש אינם מס כללי לקופת המדינה. הם כספים ייעודיים לקצבאות, סיעוד ורשת ביטחון סוציאלית. אבל לטענתו, האוצר מטשטש את הגבול הזה באופן שיטתי, גובה מהציבור בשם הביטוח הלאומי ומפנה את הכסף לצרכים אחרים לגמרי.
"הרצחת וגם ירשת" - המתקפה על האוצר
במרכז הסערה עומד הזינוק הדרמטי בהוצאות הסיעוד – מ-7 מיליארד שקל ב-2018 ל-21 מיליארד שקל ב-2025.
האוצר תוקף את התרחבות הזכאות ומאשים את הביטוח הלאומי בפתיחת הקופה, אך שפיגלר יורה בחזרה: המעבר להסתמכות על מסמכים רפואיים במקום בדיקות משפילות בבתי קשישים הוא תיקון עוול היסטורי, לא "פתיחת קופה".
הוא לא עוצר שם. שפיגלר חושף כיצד המדינה מעלה את דמי הביטוח הלאומי – כפי שקרה בתוכנית הכלכלית האחרונה עם העלאה של 5 מיליארד שקל – אך הכסף הזה נעלם בבור תקציבי של מימון הוצאות המלחמה. "הרצחת וגם ירשת", הוא מסכם את התנהלות האוצר, שמצד אחד משתמש בכספי הביטוח הלאומי ומצד שני מציג את המוסד כאחראי למשבר.
על פי הנתונים, הוצאות הסיעוד זינקו בשנים האחרונות באופן חסר תקדים. בשנת 2018 עמדו ההוצאות על כ-7 מיליארד שקל, ובשנת 2025 הן צפויות להגיע ל-21 מיליארד שקל. גורמים באוצר טוענים כי הגידול נובע מהתרחבות הזכאות ללא פיקוח מספיק, אך שפיגלר דוחה את הטענה הזו בתוקף.
הדרך החוצה מהמשבר - הפתרונות שעל השולחן
שפיגלר לא מסתפק בביקורת ומניח פתרונות קונקרטיים על השולחן. בין היתר הוא מציע:
- העלאת גיל הפרישה: הצמדה אמיתית לתוחלת החיים, שתאפשר למערכת להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה.
- ריבית ריאלית: חיוב האוצר לשלם ריבית על העודפים שהוא מחזיק מכספי הביטוח הלאומי, מה שיכול להזרים מיליארדים לקופת המוסד.
- עצמאות תקציבית: הפסקת השימוש בדמי הביטוח כ"כספומט" לצרכים של האוצר, והבטחת ייעוד הכספים למטרתם המקורית.
מנגד, באוצר דוחים את הדברים מכל וכל. גורמים במשרד טוענים כי הם שומרים על יציבות המערכת הסוציאלית לדורות הבאים, וכי המהלכים בתקציב 2025 היו כורח המציאות של המלחמה. לטענתהם, ללא ההתאמות התקציביות, המערכת הייתה קורסת תחת נטל ההוצאות הגדל.
בינתיים, הציבור נותר בתווך, שואל את עצמו שאלה אחת פשוטה: למי באמת שייך הכסף שנגבה מהמשכורת שלו בכל חודש? האם דמי הביטוח הלאומי הם כסף ייעודי לרשת ביטחון סוציאלית, או שמא הם הפכו למקור מימון נוח למדינה בעת משבר?
כידוע, ועדת הכלכלה של הכנסת דנה לאחרונה בחשש לשימוש באמצעים פסולים כלפי מבוטחים בביטוח סיעודי, כאשר עלו טענות על התחזות חוקרים פרטיים לשליחים ולנותני שירותים. הדיון חשף מציאות מורכבת שבה מבוטחים קשישים נתקלים בקשיים במימוש זכויותיהם.
השאלה המרכזית שעומדת על הפרק היא האם המדינה תמשיך להתייחס לכספי הביטוח הלאומי כאל קופה כללית, או שתחזור לעקרון הבסיסי שעליו נוסד המוסד – הגנה על החלשים והזקוקים לסיוע.
0 תגובות