זכור לי מעשה אחד שהתרחש בימים בהם למדתי ייעוץ חינוכי. באחד הקורסים שאל אותנו המרצה: "היודעים אתם מיהו החוקר הגדול ביותר בעולם? מיהו אותו חוקר שאין לערער אחר מחקריו?" ומבלי להמתין לתשובה מצידנו הוא ענה: "זה שיש לי הכי הרבה עפרונות בקלמר והכי הרבה דפים במחברת".
לא הבנו את דבריו והוא הסביר: מי שאוסף יותר פריטים ומתעד אותם, זה שמקבץ עוד ועוד נתונים אמפיריים, הרי שתוצאות מחקרו לא ניתנות לערעור כי ריבוי הנתונים והעובדות הנצפות מקשה לטעות וממילא מסקנותיו מקבלות תהודה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בשביל להמחיש זאת הוא סיפר לנו כי דג טונה איכותי הוא כזה שמשקלו עולה על 200 ק"ג, מתחת למשקל זה - הדג כחוש ולא טעים. בצפון נורבגיה ישנו דייג שכולם רוצים לקנות ממנו דגי טונה לפי שברשתו עולים דגי טונה במשקל העולה על 220 ק"ג – מה שנחשב לדג איכותי ביותר.
מהו סוד ההצלחה של אותו דייג? פשוט מאד! כבר עשרות שנים שהוא יורד בלילה לים לדוג. כשעולה בחכתו דג שמן במיוחד, באותו רגע, בעודו יושב בספינה בלב ים, הוא מתעד בפנקסו מאות נתונים שהיו אז באותה שעה ובאותו מקום, כגון: מזג אויר, מהירות הרוח, גובה הגלים, טמפרטורת המים, זמן שקיעה, פיתיון, עונות שנה ועוד. בסופו של דבר יש בידו סך נתונים רב כל כך שמאפשר לו לדעת מתי ואיפה ניתן לדוג דג טונה איכותי. מקבץ הנתונים ההולך וגדל שהוא אוסף מאפשר לו להגיע בסופו של דבר למקום הנכון ובזמן הנכון, יכולות שאין אותן לדייגים אחרים, הם בכל פעם מחדש לוטים בערפל.
על פי רוב, הורים דואגים לילדם ומוכנים לעשות הכל עבורו. ובכל זאת, לאחר מספר פעמים הם תמהים על כך שהם מרגישים שלא עזרו לו. "והלא", הם אומרים "דבר לא חסכו ממנו", והנה על אף כל זאת בנם בנסיגה מתמדת, מדוע? היתכן שישנה פעולה שהם חסכו ממנו? התשובה היא לא! הם פשוט נותנים לו ועושים עבורו דברים שלא בהכרח מתאימים לו.
לפני חמש שנים היו לי בכיתה שישה תלמידים שהלכו בימי רביעי לטיפול בעזרת רכיבה על סוסים. שאלתי וחקרתי להבין על מה ולמה, עד שהתברר לי שאחד ההורים קרא כתבה על יעילות הטיפול בעזרת סוסים והוא סחף אחריו את שאר החבורה מבלי לחשוב האם זה מה שמתאים לבנים ואולי בכלל הדבר מיותר. בסופו של דבר ההורים הבינו זאת אבל היה זה לאחר סדרת טיפולים מיותרים שנמשכה שנה שלימה.
כדי לראות מה מתאים לבן באמת, יש לנטרל שפיטה, הערכה, תחושה, רצון ושאיפה. כדי להצליח בעזרה המוגשת לו, חובה לדעת את הנתונים האמיתיים, גם אם הם 'כואבים' מעט ולא נעימים למשמע האוזן. חובה לדבר על כל המדווח והנצפה. צריך להכיר את המערכת הבית ספרית, מה הוא אוהב ללמוד, מה פחות. להכיר גם את חבריו, יכולותיו, חוזקותיו וחולשותיו האמיתיים - הכל מתוך כנות מלאה וחסרת פחד.
וכמובן, מאוד חשוב לא לנסות ליפות דברים רק בשביל שנרגיש טוב ביחס לילד שלנו, עלינו לפעול מאהבה גדולה אבל מתוך נכנות לעשות את מה שנדרש ולקבל את המציאות. רק לאחר שיש בידנו נתונים מוכחים ואמיתיים, או אז ניתן לעזור לילד. ובשלב זה פעמים רבות נתפלא לגלות שהעזרה שבאמת נדרשת בשביל להביא לשיפור אצל הילד היא קלה, מהירה ופשוטה, היא מונחת לידינו - יש רק להתכופף מעט ולהרימה.
מי שרוצה לעזור לבנו, לקדם אותו ו'להרימו' מעט מהמקום בו הוא נמצא, יצליח לעשות זאת אם יהיו בידיו סך כל הנתונים הקשורים לאישיותו ולהתנהלותו של הבן תוך כדי נטרול רגשות הקשורים בכבוד ושאיפות החבויים אצל ההורים.
בהצלחה!
0 תגובות