מאמר חינוכי

פער הדורות | למה ילדים מתקשים לשמוע בקול המבוגרים?

אחד הדברים הקשים בחינוך הוא להעביר מסר לילד בצורה המדוייקת עבורו | הסיבה שילדים לא שומעים אותנו ולא תמיד מקבלים את דברינו, יכולה להיות לא כי יש חסרון בנו או בהם אלא בגלל פער הדורות הקיים בינינו | מאמר חינוכי (חינוך ילדים)

ילדים בחיידר בירושלים (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)

מכירים את הסיטואציה בה אנו מדברים אל הילד והוא לא 'איתנו'? כאילו הוא מנותק וחי בעולם משלו. ילד נבון, מנומס קשוב שמרוכז בנאמר לו, ובכל זאת, לאחר דין ודברים הנמשך כחצי שעה אתה מגלה שהוא ההתגשמות של "טענו חיטים והודה לו בשעורים".

ואתה תמה לעצמך: הלא דברתי בעדו ולטובתו, איך אפשר לא לקבל את ההצעה הכל כך הגיונית שלי? למה הוא בוחר לסרב גם לאחר שהבהרתי לו שמנסיוני זה הדבר הראוי והרצוי עבורו?

התשובה היא: פער דורות.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

בערב פסח נפטרה שכנתי בת המאה ושלוש. מפאת האזעקות התכופות שהיו באותם ימים, האבלים – בן ובת בגיל העמידה - התיישבו במקלט. לאחר שהעלנו יחדיו זכרונות מאביהם שנפטר לפני כשלושים שנה, בקשתי שיאמרו מס' מילים על אימם, סיפור או תובנה מחייה העשירים ורוויי התהפוכות.

פתח הבן ותיאר את ההשתלשלות הדורית: "אמי הכ"מ בהיותה בת עשרים ושתיים חזרה לעיירתה שבהונגריה לאחר השואה עם אביה. גם אבי ז"ל הגיע לשם לאחר השואה בהיותו בן שלושים ושש לאחר שאיבד במחנות אשה ובן בן חמש. מראהו היה כשל 'מוזלמן' מהודר. היה שם יהודי שחשב שיש להתאים ביניהם וכך יצא השידוך לפועל ובערב אחד הוחלט לחתן אותם".

התפלאתי מהסיפור, לנו קשה לנו להבין זאת. בדורנו שמבררים כל דבר ומנסים להגיע למקסימום התאמה, לא נבין איך שידוך, שנראה ממבט ראשון מורכב - בחורה רווקה עם אלמן המבוגר ממנה ביותר מעשור, יכול היה לקרות בצורה כל כך ספונטנית ובזמן קצר כל כך. אין היום מאן דהוא שחושב [לא להציע אלא רק לחשוב] לשדך בחורה רווקה עם אלמן אב שכול המבוגר ממנה בארבע עשרה שנה. אבל אז בשעתו, מעשה זה התקבל על הדעת ואין מי שישאל על פער גילים של ארבע עשרה שנה, ייחוס, משפחולוגיה, מגורים, ממליצים, מצב כלכלי, מספר פגישות, 'מה יאמרו' ועוד. לא הפריע להם להתחתן ללא הצעת נישואין מתוקשרת ומיוחצנת למול הכותל המערבי! מבחינתם זה המעשה הנכון, כך צריך להיות ואין משהו אחר. מכאן מתקדמים קדימה ויוצאים לדרך חדשה ושמחה.

הרב שטיינמן זצ"ל אמר, כי פעם שנות דור היה כעשרים וחמש שנה. היום שנות דור הן כימי חיות המחשב – חמש שנים. ובתרגום לימינו: אם פעם הפער בין אב לבנו היה דור אחד, ובין סב לנכדו היו שני דורות, היום פער הדורות בין אב לבנו יכול להגיע לארבעה ואף לחמישה דורות ובין סב לנכדו עד לעשרה דורות. מדהים!

אז אם שאלנו בראשית הדברים על אותו בן שלא מקבל את דברינו כמו גם שאנו לא מבינים את מהלכיו, הרי שנאמר לאותו אבא: כשם שאתה מתקשה להבין את הסיפור שהתרחש לפני מספר דורות ולא עולה בדעתך שבימינו אנו מהלכים מסוג זה מתרחשים, כך קשה לבנך לקבל את דבריך. לא כי אתה מדבר לא לעניין, אלא מבחינתו אתה רחוק ממנו מספר דורות ודבריך ומעשיך נראים כמוזרים ותמוהים בעיניו.

אם נפנים רעיון זה ונפתח בתוכינו קבלה מאהבה של פערים אלו, ייקל עלינו להכיל גם את ההתנהגויות המשונות [מבחינתנו] איתן אנו נדרשים להתמודד יום יום.

בהצלחה.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

הכותב, הרב אשר גרוזמן, הוא רב ומחנך ותיק בתלמוד תורה "רזי-לי" בני ברק

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (55%)

לא (45%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

1
אני לא מסכימה איתך, זה לא פער הדורות שגורם לא לקבל, ע"מ שהילדים יקבלו מאיתנו אנחנו צריכים ללמוד להקשיב להם באמת, להיות ערים לרצונות שלהם ולא לבטל את מה שהם אומרים. לא להגיע ממקום גבוה ויודע, אלא להיות איתם בחוויה וככה גם הם יהיו פנויים ריגשית להקשיב, כדי לכל הורה ללמוד איך עושים את זה נכון
מנחת הורים

אולי גם יעניין אותך:

עוד בחינוך ילדים: