היסטוריה ואקטואליה

המתנגד הכי גדול לחסידות שהלשין וגרם למאסר בעל התניא

אחד מגדולי המתנגדים בעיר ווילנה, היה ר' אביגדור בן חיים, עליו נטען שהלשין וגרם למאסר השני של הגרש"ז מלאדי בעל התניא; זהו סיפורו (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
דיוקן נפוץ המיוחס לגרש"ז מלאדי - בעל התניא זיע"א (צילום: מאת בוריס שץ, נחלת הכלל)

פרק ט"ו: אחד מגדולי המתנגדים בעיר ווילנה, היה ר' אביגדור בן חיים עליו נטען שהלשין וגרם למאסר השני של הגרש"ז מלאדי בעל התניא.

הפרקים האחרונים >>

ר' אביגדור עלה על כס הרבנות בעיר פינסק והגליל בשנת תקמ"ו (1786), לאחר שהרה"ק לוי יצחק עזב את העיר לברדיטשב לאחר שראשי הקהל של וילנה גרמו שיעזוב את העיר.

ר' אביגדור עצמו העיד שהוא חכר את הרבנות בפינסק למשך עשר שנים תמורת כסף גדול. חסידי העיר פינסק לא סבלו את התנגדותו החריפה לחסידות, ולאחר שגברה ידם, הם הצליחו לסלקו שנתיים לפני תום כהונתו. כתגובה ר' אביגדור תבע אותם לדין בערכאות, אולם לא זכה.

ר' אביגדור התעמת עם בני קהילתו, בתקופה בה גבר הפולמוס בין החסידים והמתנגדים. הוא עצמו העיד שהשפיע על הגר"א שיצווה לשרוף את כתבי מה שכינה "כת החסידים". התנגדותו לחסידות באופן כללי, בצירוף שחסידי פינסק גרמו שיעזוב את הרבנות, גרמו לר' אביגדור להיות מתנגד חריף ביותר, יתכן המתנגד הכי גדול מאז התגלות אור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש.

באביב של שנת 1800 למניינם, הגיע ר' אביגדור לפטרבורג והגיש בקשה לקיסר פאוול, בו הובא כתב קטרוג חריף על החסידות ורבותיה.

בחלק השני מגולל ר' אביגדור את סבלו הרב מצד החסידים מקהל פינסק, וביקש ודרש שיפוצה על נזקו הכספי.

בראש המכתב כותב ר' אביגדור בשבחו של הקיסר "שהוא ראשון וחכם ביותר מעל כל האימפראטורים ומלכים המושלים עלי אדמות", ולאחר מכן הוא עובר לדון בתולדות התנועה השבתאית שעורר שבתאי צבי בטורקיה, ואחריו יעקב פרנק בפולין.

תנועות אלו הדגיש ר' אביגדור עברו לדתות אחרות, ורק שלושה מהם (ופה מזכיר ר' אביגדור, את מיסדי החסידות), יסדו אגודה מחדש ומפיצים "פירושים של דופי וגלוי פנים בכתבי הקודש שלא כהלכה... והתירו בינם לבין עצמם דברים רבים האסורים על היהדות". לדברי ר' אביגדור תנועה זו משפיעה אף על נוצרים, והיא משפיעה שלא לקבל את מרות המלכות.

בדברים אלו ר' אביגדור ניסה לרמוז לקיסר שהחסידות מטיפה לאנרכיה ולאי ציות למלכים ולמושלים, כך שהוא עצמו ינזק!

ר' אביגדור כראיה לדבריו החזיק וציטט דברים מצוואת הריב"ש.

אגרתו (כתב המלשינות) של ר' אביגדור הועברה מהקיסר פאוול, לקטגור של מלך ליטא לאבולינינוב, והוא פנה למושל הצבאי של ליטא בבקשה שיחקור את מהות הכת עליה טען ר' אביגדור שנפוצה בליטא.

תוך פחות מחודש קיבל אבולינינוב אגרות תשובה, בהם הוברר ש"כת שבתאי צבי" עליה מתלונן ר' אביגדור, אינה אלא תנועת החסידות, שעליה כבר נדון רבות במשרדי השלטונות הרוסים, וכבר שנתיים קודם לכן ניתן לה הרישיון לנהוג כפי מנהגיה באין מפריע.

ר' אביגדור אף לא קיבל את התשלום אותם דרש מחסידי פינסק שפטרוהו ממשרתו, למרות שבהם דווקא המושל בדק את טענותיו.

בינתיים אירעו מאורעות חדשים, אותם ר' אביגדור ראה לנצל, וגרם למאסרו השני של הגרש"ז בעל התניא, ממנו שוחרר לבסוף.

ר' אביגדור לא התייאש והוא ניצל שהגרש"ז מלאדי הוכרח להישאר בפטרבורג לתקופה מסוימת, והוא הגיש לקטגור הראשי את כתב המלשינות עם קטעים מספר 'תניא' בגנות העכו"ם, וכך טען שהגרש"ז מסכן לא רק את היהודים, אלא גם את הגוים, והם מהווים סכנה לשלום המדינה.

ר' אביגדור גם טען שהגרש"ז מלאדי מעביר כספים לחוץ לאחר, מה שנאסר מאת המדינה.

למעשה גם מהאשמות אלו ניצל הגרש"ז מלאדי, ושוחרר, ואף ניתן לו רשות לצאת מהעיר פטרבורג.

ר' אביגדור יצא עם ידו על התחתונה, כל בקשותיו לא מולאו. במקביל בשנים הללו פרצה המחלוקת הגדולה בין החסידים למתנגדים, והם היו הניסיון האחרון לבלום את התפשטות החסידות, וניסיון זה נגמר בכישלון.

בינואר 1800 למניינם הודיעו השלטונות לראשי המתנגדים בוילנה, ש"כת החסידים צריכה להיות נסבלת", והתקווה שתלו המתנגדים בר' אביגדור לא התקיימה. מכשלונו של ר' אביגדור נודע להם שהשלטונות עומדים לצידם של יריביהם החסידים.

החסידים מהצד שלהם, שלא הניחו את היד בצלחת, והתגוננו, גם הפסיקו להילחם, שכן הגרש"ז מלאדי הורה להם לחדול מהתגרותם במתנגדי העיר, והם גם הבינו שאין בכוחם לשלוט בקהילה שרוב חבריהם אינם מאנשי שלומם, וכך שני הצדדים לאט לאט הבינו שהם יכולים לחיות זה לצד זה.

רק בשנת 1804 למניינם פרסמה הממשלה הרוסית "חוקה על היהודים" בה נתנה רשות לכל כת בתוך הקהילה, לקיים בתי כנסת מיוחדים ולבחור רבנים מיוחדים, ואסרה על הרבנים להטיל חרם בענייני דת.

מסורת שנשתמרה בכתבי חב"ד שבסוף ימיו ר' אביגדור נפל לשכרות, והיה מסתובב בשווקי העיר יחד עם נשים נוכריות וכו', והיה מסתובב בעיירות יהודיות כדי לבקש נדבות.

'המשפיע' ר' שלמה זלמן הבלין, ירושלים תשמ"ב עמ' 129 (באדיבות אוצר החכמה)
'שבחי הרב' רודקינזון, ר' לוי בן אלכסנדר מיכאל, מונקץ' תרנ"ה (באדיבות אוצר החכמה)
'שבחי הרב' רודקינזון, ר' לוי בן אלכסנדר מיכאל, מונקץ' תרנ"ה (באדיבות אוצר החכמה)

מקורות: ראה בספר 'חסידים ומתנגדים' - לתולדות הפולמוס שביניהם בשנים תקל"ב-תקע"ה, מוסד ביאליק, 1990, שאסף וליקט פרופ' מרדכי וילנסקי

הערה לגולשי 'כיכר השבת' מאת כותב המדור ישראל שפירא:

ידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כולל כמובן המחלוקת בין החסידים והליטאים, שגרמה להשביח ולהפרות את תורתם של שני הצדדים עד דורנו. ברור לן שכשיבוא מלך המשיח, יתאחדו הזרמים השונים לעדה אחת קדושה.

"אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" דרשו רבותינו לרבות תלמידי חכמים, ודי בזה, ומשום מראית עין, נוסיף הדגשה לאלו שאינם מבינים זאת מעצמם:

את ההיסטוריה לא ניתן לשנות, וחקר ההיסטוריה התורנית מחייב להביא את העובדות כהווייתן, וידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כמחלוקת הלל ושמאי, וכך גם המחלוקת בין החסידים והליטאים. אין בדברים המובאים במאמר מלהוריד אף לא במעט מהמעט מכבוד צדיקי הדורות הקודמים, תורתם או קדושתם, ובעתיד עוד נראה, שדעת שני הצדדים הם דברי אלוקים חיים.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר