אלפים בכו בהלוויית אשר מנחם פלאי הי"ד: "הקב"ה לקח קורבנות ציבור"

מסע הלוויה בהשתתפות אלפים שלא הפסיקו לדמוע, החלה באמירת פרקי תהילים לרפואת האבא, המאושפז בבית החולים לאחר שנפגע בפיגוע הדריסה.

לאחר מכן נשא דברי הספד בבכי ובזעקות שבר, הגאון הרב מנחם מנדל פוקס: "אבל כבד ירד עלינו בערב שבת קבלת התורה, הקב"ה שלח לנו רמז והודאה שצריכים אנו לתקן את עצמינו. הקב"ה לקח מאיתנו קרבנות ציבור של רמות ד', קרבנות שאין לנו מושג מה מי מו.

"מרמזים לנו מצד אחד להתעורר ומצד אחד לתקן. אם הקב"ה עשה לנו ככה, לילדים צדיקים, בני צדיקים, זה מרמז לנו שאסור לומר שמדובר במקרה, אלא אנחנו שלא מבינים את דרכי הקב"ה, עלינו לתקן את המעשים שלנו".

הרב פוקס המשיך ואמר: "כתוב במדרש איכה: 'קשה סילוקן של תינוקות של בית רבן כחורבן בית המקדש ממש'. אם הקב"ה לוקח מאיתנו ילדים כאלו שיושבים ולומדים באמת ובתמים, שמתפללים ומחייכים, עלינו להבין שמדובר בקרבנות ציבור ושעל כולנו לחזור בתשובה.

"אנו עומדים כאן בהלווייה של ילד קטן, קרבן בעקידת יצחק שנעקד כדי לכפר על כולנו. יש ברוך ה' כאן בשכונה תורה, יש ב"ה הרבה עבודה והרבה מעשי חסד, אבל כולנו צריכים להתחזק בנושא התפילה. להגיע בזמן, להתפלל מהתחלה ועד הסוף. אני לא ראוי לומר זאת, אבל אולי לעילוי נשמתם של קרבנות הציבור שכולנו נתחזק בתפילה ולדבר אל אבינו שבשמיים, לבקש רחמים על עם ישראל.

"הלכו מאיתנו ילדים שלא חטאו, שלא טעמו טעם חטא. מדובר בילדים שכידוע לא ניתן לתת להם ציונים, משום שכולם קדושים וטהורים, אבל הילדים הללו היו כל כך קדושים, כל כך רוחניים שכעת יושבים לצידו של הקב"ה".

הסבא של הילדים, הרב שמואל פלאי, אמר בהספדו: "הקב"ה שידוע ברוב רחמיו וחסדיו החליט שצריכה לצאת אש ולשרוף את שני הקדושים והטהורים הללו. עלינו לדעת שכל הסבל הזה הוא לא לחינם, אלא לתועלת עבור כולנו.

"רומזים לנו מהשמיים להתחזק באהבת חינם. הבית של הילדים ידוע כבית של אהבת חינם, בית עם רוחב לב, כולנו מתפללים ומבקשים שהקרבנות הללו לא יהיו לחינם, שהמטרה שלשמה עשית לנו ככה תתבצע, ושיזכה אותנו במהרה לגאולה השלימה, שיהיה יתגדל ויתקדש שמיה רבא ורפואה שלימה לאבו וכל הפצועים במהרה בימינו".

מנהל תלמוד-תורה 'דרך תבונה', המקום בו למדו הילדים הי"ד, הרב קוסובר, נשא אף הוא דברי הספד ואמר: "מה שקרה הוא לא דבר טבעי ונורמלי. הילדים הללו היו מלאי שמחת חיים. ראינו כולנו את גבורת הנפש של האמא.

"שאלו פעם את האדמו"ר מקלויזנבורג שאיבד את אשתו וילדיו בשואה, כיצד הוא התרומם והמשיך בחייו, והוא השיב שאמא שלו אמרה לו כשהוא היה קטן שבעתיד עוד יגיעו זמנים שלא נבין את מה שקורה, וכשזה יקרה, נצטרך לעצום עיניים ולהמשיך הלאה, משום שבכל אופן לא נוכל להבין את מה שקורה.

"'קול דודי דופק', הקב"ה דופק בנו חזק, תתעוררו תפתחו את הדלת. אנחנו צריכים להתחזק ולחשוב אחד על השני, להפסיק ולחשוב רק על עצמינו. מספיק לנו להתבונן בפניהם של הילדים ולהבין שעל כולנו לנהוג כפי שהם נהגו. אני מבקש מחילה בשם תינוקות של בית רבן, בשם כל הצוות, אם חלילה לא חשבנו עליהם מספיק, מחר כולם יחזרו לחיידר, אבל הילדים הטהורים הללו לא".

אחיהם של הילדים הבחור צבי נ"י, אמר בבכי קורע לב: "אושי, יענקי, כל שבוע בשעה הזאת הייתם חוזרים עם אבא אחרי הלימוד, בשמחה גדולה. הייתי איתכם ברגעים האחרונים, ואני מבקש ממכם, אתם שם למעלה, תתחננו ותבקשו שאבא יהיה בריא, תתחננו, תתחננו ותבקשו. אבא לא יודע כעת מה קורה איתכם בכלל, תתפללו לרפואתו.

"אני מבקש ממכם סליחה, אושי יענקי. שהקב"ה יעזור שלא נדע יותר צער, ומחה ה' דמעה מעל כל פנים ונאמר אמן".